לנסוע באוטובוס עם אחותי - סיפור מסע

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

לנסוע באוטובוס עם אחותי - סיפור מסע הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: סיימון, רייצ'ל

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,ספרות יפה מתורגמת
הוצאה: מילים
שנת הוצאה: 2006
תרגום: עודד וולקשטיין.
קריינות: ארב אורנה
אורך: 11:42 שעות / 376 עמודים

תקציר הספר:

רייצ`ל – המחברת - רווקה, סופרת ומרצה לכתיבה יוצרת, מסתירה את בידודה הרגשי ואת בדידותה מאחורי סדר יום מוקפד ועמוס לעייפה שאין בו מקום וזמן להתעמת עם חרדת האינטימיות. בת`-אחותה הצעירה ממנה ב-11 חודשים בלבד- היא אשה שוקקת חיים הלוקה בפיגור שכלי. בת' מבלה את יומה בנסיעות הלוך ושוב באוטובוסים העירוניים של עיר קטנה בפנסילבניה, בה היא מתגוררת. חלק מהנהגים והנוסעים - קבוצה נמרצת - מהווים עבור בת' יועצים, חברים, רשת תמיכה. כאשר בת' מבקשת מרייצ'ל להצטרף לנסיעותיה באוטובוסים למשך שנה, ורייצ'ל מוצאת עצמה, למרבה תימהונה שלה - נענית בחיוב - מתחיל המסע אשר יהפוך עבור רייצ'ל למסע היכרות מחודש ואמיתי עם אחותה, אך בעיקר לאודיסיאה אישית שלה עצמה.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף