הענק הקבור

'הענק הקבור', הרומאן השביעי של אישיגורו, חתן פרס נובל לספרות, מדמיין את אנגליה של תחילת המאה השישית לספירה. הרומאים כבר נסוגו ממנה, ולאחר שנים של מלחמות עקובות מדם בין התושבים המקוריים, הבריטונים הנוצרים, לבין הפולשים מיבשת אירופה, הסקסונים עובדי האלילים, משתרר שלום שביר, וכפרים בריטוניים חיים בשלווה לצד כפרים סקסוניים. אנגליה זו היא זירה של פנטזיה, שמפלצים אוכלי אדם ויצורים על טבעיים הם בה סכנה יומיומית. הרומאן נפתח כשבני־זוג קשישים, אקסל וביאטריס, שאהבתם המרשימה התמידה ושרדה את השנים, חשים לפתע חובה להסתכן בדרכים וללכת לפגוש את בנם, אשר הכפר שלו, לדעתם, אינו רחוק – אף שהם מתקשים לזכור את הבן ומדוע הלך מהם לבלי שוב לפני שנים. בעיית הזיכרון אינה רק שלהם. על כל הארץ נפלה קללה של ערפל שכחה סמיך. רק רמצים של זיכרון, צללים של פנים זכורות למחצה, צצים ועולים מפעם לפעם מן העבר. המסע של אקסל וביאטריס ילך ויסתבך, יתגלגל להיות מסע הרפתקאות של חמישה אנשים בעלי אינטרסים מנוגדים, מסע שופע מלכודות, קרבות, בגידות ותהפוכות, שייחשף בו המאבק ההרואי בין המבקשים לחסל את הגורם הדרקוני שאחראי לערפל השכחה, לבין המבקשים לשמר את קבירת העבר ונכשלים בכך.