חיפוש מתקדם לחץ טאב להמשך
מחבר: אוצרי, מגי
השנה היא 2064. רות בת החמש־עשרה אוהבת לצאת לשטח הפתוח עם החבר שלה, תום, כדי לחפש מזון ולהתחמק ולו לרגע מהצפיפות, הסירחון והלחץ שבתוך גדרות מחנה כרמל, שבו היא חיה עם אביה ואחיה, לאחר שאמה נדבקה במחלה ונלקחה אל גורל לא ידוע. אבל בחוץ אורבת סכנה גדולה. בשטח הפתוח המכונה "עזאזל" מסתובבים שטריאות – אנשים החולים במגפת השיגעון שפשטה בכל העולם, ושגדרות המחנה נועדו להגן מפניה. מספיק מגע אחד, והמגפה שאינה יודעת רחמים, הופכת את החולים לנשאים ואז למטורפים אדומי עיניים. יום אחד רות ותום מרחיקים לכת מעבר לגדרות וכנגד הכללים, עד שאין להם עוד דרך חזרה. כעת הם נאלצים לברוח ולהילחם לבדם על חייהם ועל שפיותם מול כוחות עצומים ורבים מהם. האם יצליחו לשרוד בעולם חולני ששכח אנושיות ומגע מהם? האם רות תגלה מה קרה לאמה? האם אהבתה לתום תשרוד את הרעב, הבדידות והמחלה? בספר הראשון של טרילוגיית עיניים אדומות טווה מגי אוצרי מציאות מעוררת חלחלה של ישראל כפי שאיננו רוצים לראותה לעולם – מדינה שסועה למחנות, נגועה במחלת הטירוף, שבה רק החזק שורד, ולאהבה ולחמלה אין מקום. לנוער בוגר.
הינכם מוזמנים לשלוח לנו ביקורות קריאה חדשות לפרסום באתר הספריה,השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה.
הספריה לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים מחויבת לשמירת פרטיך האישיים.
עלילותיו של הדוב פדינגטון שובות את ליבם של ילדים ומבוגרים ברחבי העולם כבר למעלה מ-60 שנים. בספר זה הדוב פדינגטון הכי אוהב לבלות בגינה עם משפחת בראון. אבל כשהוא מקבל חלקת גינה כדי לעבד אותה בעצמו – מסתבר לו שזה לא פשוט בכלל. הוא יוצא לחפש רעיונות ובדרך מגלה שהריבה שלו נעלמה! עם הרבה תושיה ומזל, פדינגטון מצליח בסוף להקים גינה צבעונית ומשמחת...
אגדות וסיפורי רבותינו ז"ל הם מאבני המסד של חינוך הבנים והבנות בישראל. בספר זה מקובתות האגדות למקום אחד על פי שיטה קבועה ומסודרת. כל אחת מן האגדות כשלצעמה כוללת גם את לשון המקור, התוספת פירוי הראשונים; רש"י, תוספות, ר"ח, ר"ג ועוד.
אפשטיין, המורה שלי למתמטיקה, אהב להוציא אותי ללוח. אמר שהראש שלי מתאים רק לכובע. אמר שציפור עם שכל כמו שלי הייתה עפה אחורה. שלח אותי לרעות אווזים. "זאת שעפה אחורה" מציג את כוחה של הרוח האנושית להפוך עלבון צורב בילדות לברכה בבגרות, תוך סירוב להיכנע לסמכות מדכאת. מאז פורסם לראשונה בשם "אווזים", היה לאחד משיריה האהובים והמוכרים של המשוררת אג...
אני מיכאל. אבא שלי קורא לי מיק־מיק. אני בן שבע וחצי ויש לי ארנב שקוראים לו חסה. אבא שלי מנגן בחלילית הכי יפה בעולם. הוא יצא למלואים בגלל המלחמה ופגש ציפור לילה שקוראים לה לילית. היא היתה פצועה ולא יכלה לעוף. גם היא אהבה להקשיב למנגינות של אבא.
הוספת פריט לסל הדואר
שימו לב שירות אספקת ספרים בתקליטורים אינו זמיןנא לפנות לספריה 3452*לכל פורמט אחר נא ללחוץ על כפתור "להמשיך בהזמנה"
בחירת פורמט לכותר " " - לחץ טאב לבחירת הפורמט הרצוי
הכותר התווסף בהצלחה לרשימת השמורים אזור גישה מהירה
דירוג לחץ טאב להמשך
שים לב!
לחץ טאב להמשך
שירות אספקת ספרים בתקליטורים אינו זמין.נא לפנות לספריה 3452*ניתן לבצע האזנה\הורדה לספר באתר. אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט ברייל אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט אותיות גדולות
© כל הזכויות שמורות לספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה.
זמן השמעה כללי: שעות