דוגית של שלווה - רומן המבוסס על תמונות מחיי

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

דוגית של שלווה - רומן המבוסס על תמונות מחיי הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: בריק, שרית

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,רומן
הוצאה: כנרת, זמורה
שנת הוצאה: 2019
קריינות: ויצמן עינת
אורך: 02:06 שעות / 141 עמודים / 1 כרכים לאותיות גדולות

תקציר הספר:

מסע מטלטל של בת יחידה, בבת עינם של הוריה, הקשורה בקשר חזק ומיוחד לאביה. עלמה צעירה, החולמת חלומות ורוקמת את חייה בחוטים ורודים, עד היום שבו מתרחש האסון הגדול. באחת, נפרמים כל החלומות שרקמה והאדמה פותחת את פיה ומאיימת לבלוע אותה. היא נאחזת במחויבותה ובאהבתה האינסופית לילדיה כדי להמשיך במסע החיים. אט אט מתוך התהום הגדולה בנשמתה, נרקם לו חוט חדש ורענן ברקמת חלומותיה הפרומה, רומן. אהבה גדולה שעוטפת אותה, וקושרת אותה בקשר מלא עוצמה כמותו לא הכירה מעולם. שרית בריק חושפת ברומן ביכורים תמונות מתוך חייה שמתחברות לרומן סוחף ומרגש עד דמעות. הרומן "דוגית של שלווה" נכתב סביב השבר הגדול שחוותה המחברת בעקבות התאבדותו של אביה.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף