היא סיפור חיי

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

היא סיפור חיי הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: רון-פדר-עמית, גלילה

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,ארץ ישראל
הוצאה: מודן
שנת הוצאה: 2020
קריינות: ארבל תרצה
אורך: 08:45 שעות / 266 עמודים / 3 כרכים לאותיות גדולות / 6 כרכים לברייל

תקציר הספר:

אין סופרת ישראלית יותר מגלילה רון־פדר-עמית, שאת יצירותיה קוראים בנאמנות כבר חמישה עשורים. עד היום רק גיבוריה נחשפו, ואילו כעת, בסיפור אוטוביוגרפי יוצא דופן זה, היא חושפת את האדם שמאחורי הסיפורים, ומוליכה את קוראיה למסע בתחנות חייה שעיצבו אותה כיוצרת, החל בילדותה המוקדמת, אז התאהבה בגיבור שיצרה ועליו כתבה. מנחם בגין היה זה שקרא את הרומן הראשון שכתבה וחיזק את אמונתה בעצמה ככותבת, והוא שעודד אותה להתמקד בכתיבה לילדים ולנוער, וכך נולדו ציון מ’אל עצמי’, ‘ג’ינג’י’, ‘נאדיה’ וסדרות נוספות. ההתמודדות עם המחיר הנפשי שגבתה ממנה הכתיבה הביאה אותה לכתוב גם ספרים למבוגרים, ביניהם ‘טעות’, ‘משוחררת לעוף’, ‘יש אישה אחרת’, ועוד. את ‘חיפושים’ כתבה בעקבות מפגש עם נזיר בודהיסטי, שבאמצעות המדיטציה שלימד אותה פתרה את סכסוכיה עם עצמה. נקודת העגינה של רון־פדר-עמית היא הדמויות שבספריה. בכל פרק היא מספרת מהם התנאים החברתיים והנפשיים שהולידו גיבור זה או אחר. תהליך הכתיבה הייחודי שלה, שבמסגרתו היא מתאחדת עם גיבוריה ורוקמת את סיפוריהם, עולה מתוך הסיפור שהוא שיר אהבה למלאכת הכתיבה. אך לא רק הכותבת היא גיבורת הסיפור. גיבורה נוספת שלו היא מדינת ישראל.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף