דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

כורש הנסיך האחרון - רומן היסטורי הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: ילון, יונתן

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: רומן היסטורי
הוצאה: המחבר
שנת הוצאה: 2019
קריינות: חבין עדי
אורך: 04:53 שעות / 183 עמודים / 1 כרכים לאותיות גדולות / 3 כרכים לברייל

תקציר הספר:

לפני 2,600 שנה הקים כורש הגדול את האימפריה האדירה ביותר שנראתה עד אז והעניק ליהודים את הצהרת כורש. אך מיהו כורש האיש? נסיך מקולל, שמיום היוולדו ריחפה מעליו נבואה מסכנת חיים; נער בעל יכולות יוצאות דופן ואומץ לב בלתי נתפס; וגבר הנחוש להילחם בעבור הצדק בכל מחיר, גם נגד הצבא החזק בעולם. כורש הנסיך האחרון הוא רומן בדיוני המבוסס על אירועים אמיתיים, אשר שופך אור על אחד המנהיגים החשובים והחידתיים ביותר בהיסטוריה – והראשון שקידם זכויות אדם, שוויון וחופש דת. תמצאו בו קרבות מסעירים, דילמות מוסריות ודמויות בלתי נשכחות.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

החיים בקבר - ספר המלחמה

סמל קוסטולאס התנדב ליחידת הצבא היווני הנלחמת לצד הצרפתים והאנגלים נגד הבוגלרים והגרמנים במלחמת העולם הראשונה, ונשרף באש להביור בהתקפה על חפרות האויב. בתיבת הברזל שהיתה בין חפציו נמצאו הרשימות שכתב לאהובתו שבאי לסבוס על הקורות אותו ואת יחידתו במלחמה. כך העמיד הסופר היווני הנודע, שהוא עצמו שירת במלחמות וחזה את מוראותיהן מבשרו, ספר אנטי מלחמ...

למידע נוסף

אנטוניה שלי

מלחמת הקיום הקשה של מתיישבים חלוצים, יוצאי ארצות שונות, במדינת נברסקה, היא הרקע לרומן מרגש זה, המתאר את דרכן של שלוש צעירות מבנות המקום, שבונות להן את חייהן העצמאיים מתוך מאבק עם התנאים והמוסכמות שגדלו בתוכם.

למידע נוסף

מכתב של אלמונית

כששב הסופר הנודע ר’ לווינה מטיול מרענן בן שלושה ימים אל ההרים, מגיש לו המשרת כמה מכתבים שהתקבלו בהיעדרו. אחד מהם נראה ארוך במיוחד: שני תריסר עמודים ללא נמען, שנכתבו בחופזה בכתב יד בלתי מוכר. וברגע שנתחיל גם אנחנו לקרוא בו, נבין מיד כי אנו ניצבים בפני סיפור חיים מטלטל, תולדות חיים של נפש אלמונית, וידוי על סודותיה של אישה שאהבה נכזבת הכתיבה...

למידע נוסף

הייתי החוב

אבא הצביע על אמא ששכבה על המזרן כבכל בוקר, רק שהפעם גופה היה מכוסה בסדין לבן מכף רגל ועד ראש. ואז הוא אמר בקול רך ובלי שום הכנה את המשפט המצמרר שאשא עד יומי האחרון: "אמא שלך מתה." מבלי לבחון את תגובתי הוא הצביע לעבר פינת החדר ואמר: "אבל לא תהיי לבד. עכשיו זאת אמא שלך." הבטתי לעבר ילדה כבת שתים-עשרה שעמדה שם, לבושה בשמלה בצבע אפור כהה שהשת...

למידע נוסף