האיש שלא שרף את קפקא

בשנות השישים, בהן פרצה אל תודעת העולם להקת הביטלס, מתחקה פטר קליין, צעיר תל אביבי יליד פראג, עיתונאי בראשית דרכו, אחר קורות חייו של הסופר הצ'כי הנערץ עליו פרנץ קפקא, ואחר הדמויות המאכלסות את סיפוריו, עמהן הוא מזדהה. תוך כדי עבודת התחקיר מגלה פטר שבעצם הסיפור הגדול בחייו של קפקא הוא אדם המתגורר בשכנות לו למשפחתו, ברחוב הירדן בתל אביב - ישיש כבן שמונים, סופר נשכח בשם מקס ברוד, שהיה כוכב מטאורי בשמי הספרות בפראג ובברלין של תחילת המאה העשרים, אשר כונה על ידי מעריציו 'נביא האקספרסיוניזם', ובעבר חברו הטוב ביותר של קפקא. פטר מגלה שברוד הוא שחשף בפני העולם את קפקא, אז סופר לא ידוע, חסר ביטחון והיפוכונדר, וברוד הוא שדחף והמריץ את קפקא לכתוב ולפרסם את סיפוריו, למרות התנגדותו העקשנית של הסופר האנונימי, שהסתייג מיצירותיו שלו-עצמו. לאחר מותו של קפקא בגיל צעיר, סירב ברוד לקיים את הצוואה שהותיר לו חברו - לשרוף את כתביו. ברגע האחרון אף הצליח להבריח אותם מידי מהנאצים, ובתחבולות מזהירות גרם לכך שקפקא האלמוני יהפוך לאחד מגדולי סופרי המאה העשרים, במחיר תהילתו שלו-עצמו. ; פטר הצעיר מתוודע אל עצמיותו מתוך התוודעותו אל שני גיבוריו הספרותיים.