לעולם אל תיתן לי ללכת /, Не отпускай меня

הרומן מסופר מפי המספרת שלו באוזני עמיתיה בסוף שנות התשעים של המאה העשרים, ולכן, בניגוד לטענה הנפוצה, אין בו שום דבר עתידני, וגם לא נבואות של מדע בדיוני. אישיגורו בודה כאן מציאות מקבילה, מעין אנגליה אלטרנטיבית, אשר בה, בתחילת שנות השישים, חוסלו הסרטן ומחלות הלב. אבל על רקע זה, באמצעות סיפור אהבה מתמשך ושובר-לב בין שתי צעירות וצעיר, קשר שמוטל עליו צלו הכבד של מסלול חיים אשר שלביו, מטרתו וסופו קובעו מראש, ללא מפלט - תוהה אישיגורו על שאלות מסוג: מה פירוש להיות ’בעל נפש אנושית’, מה פירוש ’לתת משמעות לחיים’, ומה פירוש ’לתרום לזולת’.Тридцатилетняя Кэти вспоминает свое детство в привилегированной школе Хейлшем, полное странных недомолвок, половинчатых откровений и подспудной угрозы. Это роман-притча. Это история любви, дружбы и памяти. Это предельное овеществление метафоры "служить всей жизнью"