נעליים גדולות - זיכרונותיו של האיש שהקים את נייקי

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

נעליים גדולות - זיכרונותיו של האיש שהקים את נייקי הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: נייט, פיל

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה
הוצאה: ידיעות אחרונות
שנת הוצאה: 2017
תרגום: מאנגלית: עידית שורר.
קריינות: רותם חן
אורך: 14:58 שעות / 328 עמודים

תקציר הספר:

בשנת 1963, כשפיל נייט סיים את לימודיו בחוג למנהל עסקים, הוא לקח מאבא שלו הלוואה של חמישים דולר והקים חברה בעלת מטרה פשוטה אחת: לייבא מיפן נעלי ריצה באיכות גבוהה ובמחיר נמוך. הוא סיים את השנה ברווח של 8,000 דולר. כיום מרוויחה החברה שהקים, נייקי, 300 מיליארד דולר בשנה והסמל המסחרי שלה, ה"סווש’ הוא הרבה יותר מלוגו. זהו סמל ליופי, לעוצמה ולגדולה, והוא אחד האייקונים המזוהים ביותר בעולם. אבל נייט, האיש שמאחורי הסמל של נייקי, נותר במשך שנים תעלומה. כעת, בספר אוטוביוגרפי מפתיע וצנוע, נטול עכבות, מצחיק וכתוב להפליא, הוא מספר סוף-סוף את סיפורו האישי. הכול מתחיל בהחלטה לא שגרתית. בגיל 24, בזמן שהוא חורש את העולם בטיול תרמילאים במזרח, באירופה ובאפריקה, נייט מתלבט ומתחבט בקשר לעתידו, עד שהוא מחליט שבמקום לעבוד בתאגיד גדול הוא מעוניין להתחיל מאפס ולבנות לעצמו משהו חדש, דינמי, שונה.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף