עד יום כיפורים זה

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

עד יום כיפורים זה הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: קפלן, אידה, קפלן, יוסף

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,ארץ ישראל,מלחמות וקרבות,צבא ובטחון
הוצאה: בית לוחמי הגיטאות
שנת הוצאה: 1975
קריינות: בועז אמיר
אורך: 09:03 שעות / 223 עמודים

תקציר הספר:

בספר זה ניתנות הקורות של משפחת לוחמים: אם, אב ובנם-יחידם. אידה ויוסף קפלן מספרים על חלקם במלחמת-הנקם בגרמנים ביערות בלרוסיה ובקרבות מלחמת העצמאות בצפון הארץ, ועל מסירות-נפשו של בנם, שנפל בקרבות הבלימה וההדיפה ברמת הגולן.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

חטוף

491 יום שרד אלי שרעבי בשבי החמאס, לאחר שנחטף מביתו וממשפחתו בקיבוץ בארי בבוקר שבעה באוקטובר 2023. ביצירה סוחפת ועוצרת נשימה, פורש אלי בגוף ראשון, בכנות ובגובה העיניים את קורותיו כחטוף, מהיום שהופרד בכוח מאשתו, מבנותיו ומחייו הקודמים, ועד לחזרתו, עטוף בדגל, הביתה. זהו סיפור על ימי רעב וחושך, על כאבי גוף ועל כאבי לב, על געגוע, בדידות וחוסר ...

למידע נוסף

אושוויץ, וידוי - הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות

"אני, החתום מטה, ד"ר מיקלוש ניסלי, רופא, אסיר לשעבר במחנות הריכוז הגרמניים, מצהיר בזאת שאת החיבור הזה, שעוסק בימים האפלים ביותר בתולדות האנושות, כתבתי בצמידות מוחלטת למציאות, בלי שמץ של הגזמה, מתוקף היותי עד ראייה ומי שנכפתה עליו עבודה במשרפות באושוויץ, שבכבשניהן נעלמו מיליוני אבות, אמהות וילדים." כך מתחיל וידויו של מיקלוש ניסלי, רופא ואס...

למידע נוסף

קטרינה משדות התירס

בפתח העיר עמד לו עץ הפיינרה הענק, בן מעל מאה וחמישים שנה, שעל שמו נקראת השכונה. הוא היה כבר יבש למחצה. גזעו המבוקע מולא בבטון כדי לעצור את הריקבון. כמה ענפים עבים ומכוסים עדיין עלים התעקשו לשרוד, סימנים אחרונים של חיים. קטרינה אהבה את העץ שבכניסה לסורוקבה שבברזיל, שם עברו נעוריה. כבת למשפחת חקלאים בכפר, על שדותיו המוארים, היווה העץ אתר זי...

למידע נוסף

יחפה במדבר

"המהומה בחצר הייתה גדולה, אך בתוך כל חוסר הוודאות שאפף את כולם מצאתי הזדמנות. ידעתי שגם זמני לעזוב הגיע! אמי הופתעה עד מאוד מכוונותיי, ועמדה קפואה במקומה, מתבוננת בי כאילו ממתינה שמישהו יראה את מצוקתה ויציל אותה. אחר כך החלו מבטיה נעים בין פניי המתחננות לכפות רגליי היחפות, שוב ושוב, כמנסה לומר משהו אך שותקת. הבנתי כיצד אוכל ללכת יחפה במדב...

למידע נוסף