רוח חיים

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

רוח חיים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: אליעז, רות

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,שואה
הוצאה: ספרית פועלים
שנת הוצאה: 1990
תרגום: מגרמנית: רות אליעז, גרסה עברית : יגאל שחר.
קריינות: ישראלי איטה
אורך: 09:58 שעות / 246 עמודים

תקציר הספר:

רוח חיים מנשבת בכל שורה מסיפורה של צעירה יהודיה בימים הנוראים שידעה ההיסטוריה האנושית. התקווה, הגורל וכוח עמידה נדיר הפיחו ברות אליעז רוח חיים עזה, המפעמת בה גם אחרי השחרור בדרך הייסורים שלא תמה עם תבוסתה של גרמניה הנאצית. כשנולד בנה הראשון בישראל נשבעה לחסוך ממנו את המגע עם החוויות הנוראות שחוותה, ורק אחרי ארבעים שנה, משהכירה בטעותה העלתה את עדותה על הכתב. הספר ראה אור לראשונה בגרמניה ב-1988. התדהמה והזעזוע שעורר בציבור הגרמני, מצאו את ביטוים בתפוצתו הרבה, בשפע התגובות בעיתונות ובמכתבים המוסיפים להגיע אל רות אליעז כל העת.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף