אני מלאלה - הנערה שנאבקה למען ההשכלה ונורתה על ידי הטאליבאן

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

אני מלאלה - הנערה שנאבקה למען ההשכלה ונורתה על ידי הטאליבאן הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: יוספזאי מלאלה, למב כריסטינה

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית | العربية
סוגה: אוטוביוגרפיה
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן
שנת הוצאה: 2014
תרגום: מאנגלית: שרה ריפין.
קריינות: קטן אלעזר
אורך: 10:21 שעות / 301 עמודים / 3 כרכים לאותיות גדולות / 6 כרכים לברייל

תקציר הספר:

כשהטאליבאן השתלטו על עמק סוואט בפקיסטאן, רק ילדה אחת פצתה פה. מלאלה יוספאזי סירבה לשתוק ולחמה על זכותה לחינוך. ביום שלישי, 9 באוקטובר 2012, כשהיתה בת 15, היא כמעט שילמה את המחיר האולטימטיבי. היא נורתה בראשה על ידי הטאליבאן בשעה שחזרה בהסעה מבית הספר, ורק מעטים סברו שהיא תינצל. במקום זאת, החלמתה באורח נס של מלאלה הובילה אותה למסע יוצא דופן מעמק מרוחק בצפון פקיסטאן לניו יורק הגדולה. בגיל 16 היא הפכה לסמל עולמי למחאה שקטה והמועמדת הצעירה ביותר אי-פעם לפרס נובל לשלום .


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף