סיפור חרבת חזעה

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

סיפור חרבת חזעה הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: סמילנסקי, יזהר

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: ספרות יפה מקורית
הוצאה: זמורה ביתן
שנת הוצאה: 2017
קריינות: יחזקאל עודד
אורך: 03:33 שעות / 112 עמודים / 1 כרכים לאותיות גדולות / 2 כרכים לברייל

תקציר הספר:

חרבת חזעה, הנובלה מאת ס. יזהר, שהפכה לקלאסיקה מיד עם פרסומה (1949) מגוללת את סיפורו של הכפר הערבי הדמיוני חרבת חזעה, ואת סיפורם של תושביו שגורשו מביתם במהלך מלחמת העצמאות. הסיפור נכתב עוד לפני סיומה הרשמי של המלחמה, ולמעשה היה יצירת הספרות הראשונה שהתמודדה עם אירועי 1948 ועם השאלות הקשות הנגזרות מהם – שאלות של מוסר, אחריות, גלות ופליטות. הסיפור אתגר את הציבור בישראל ועורר ויכוחים ותגובות מעורבות, ועם זאת רבים ראו בו הישג ספרותי רב-ערך.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

אורו הגנוז - עם יואל הופמן ובלעדיו

אני מאמין באמונה שלמה, שאחרי שחדל לזקק את זעקותיו למילים מכשפות, יואל הפך לקדוש. מיהו קדוש אם לא זה המורה את הדרך לחיי הנצח, זה המעביר בחשאי את הוראותיו איך למות. האיש שכל תזוזה עלתה לו במאמץ ידע בדיוק מה לארוז וממה צריך להיפטר, ואיך להתפוגג כמו חלום.

למידע נוסף

על דעת עצמו - ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן

עמוס קינן:לוחם חירות, עיתונאי, סופר, מחזאי, פסל, צייר, פעיל שלום, שתיין. האישה שאיתו זה 45 שנים, חוקרת הספרות והתרבות נורית גרץ, נטלה על עצמה את המשימה המורכבת של כתיבת פרקים מחייו.

למידע נוסף

הרגלים מגונים

שרוע על הספה האפורה בסלון, מכוסה בשמיכה האפורה, ספון בבית עם אשתו ושלושת ילדיו ומנותק מכל השאר, בתוך רדיוס התנועה של 100 מטר שכופות מגבלות הקורונה, מפשפש גיל ריבה בארכיון חייו, מנסה בגעגוע להחיות את הצבעוניות שאפיינה אותם פעם. ככל שהוא צולל בעקבות הזיכרון, קורסים הפערים שבין המציאות והדמיון, בין חיי הזוהר הנוצצים של אז לאפרוריות התקופה, ב...

למידע נוסף

אמריקה - ספר עם גלים

סבלתי ממחסום כתיבה במשך שלושים שנה. כדי להתגבר עליו קניתי מחברת כחולה ועט רך במיוחד. נסיעה בת שלושה שבועות למנהטן – הפוגה אקראית מחיי השגרה – סיפקה לי תירוץ לתעד את מה שראיתי בצורת כרוניקה. במקרה, הנסיעה קרתה ברגע מוזר בתולדותנו: הימים האחרונים לחיינו כאנשים נטולי טביעת אצבע דיגיטלית, הזמן שקדם למהפכת המדיות והטכנולוגיות שבתוכן אנו כלואים...

למידע נוסף