קונטרפונקט - רומאן

גיבורת 'קונטרפונקט', הרומאן הרביעי של אנקוויסט, מכונה פשוט "אשה", או "אם". המחברת מתקשה לנקוב בשמה. לפני קרוב לשלושים שנה, לאחר שהאשה סיימה את הקונסרבטוריון, וכשבתה ובנה היו קטנים, היא התאמנה בנגינה בפסנתר של "וריאציות גולדברג" מאת באך. עכשיו היא חוזרת לתרגל את היצירה התובענית, ובמקביל להטמעת התווים, לחילוץ המלודיות ולקריאת פרטים על חייו של באך, היא כותבת בעיפרון רסיסי זיכרונות מחיי המשפחה עם בעלה, בנה, ובעיקר עם בתה - כילדה, כנערה, כאשה צעירה. אפיזודות יומיומיות שלוות ותמות, נוגעות ללב וכתובות להפליא, מתחים משפחתיים שגרתיים, ורגעים של קרבה גדולה, מסופרים כאן דרך עיני אשה מאופקת, קצת חרדתית, קצת רכושנית. אבל ככל שנמשכים הקריאה ואימוני הנגינה, וריאציה אחרי וריאציה, הולכת ומתרמזת איזו אימה אפלה.‬ בכאוס הנפשי שמתברר כי האשה שרויה בו, בבלבול ובזעם הקפוא שלה, מעניקה לה הנגינה גישה אל זיכרונה, גשר צר אל לב חורבנה האישי - גשר שמחלץ אותה מן האומללות חסרת המלים. יחסי אם-בת מתוארים כאן, באופן נדיר, באמצעות מוזיקה ההופכת לקרדום של מלים מדודות, שמתחתיו רוחשות עומק ועוצמה רגשיים.