אני ישן בחדרו של היטלר - יהודי-אמריקני מבקר בגרמניה

זוהי מדינה שלא השתנתה מאז ישב היטלר בלשכת הקנצלר בברלין. כמובן, היטלר אינו שולט בגרמניה היום, המפלגה הנאצית הוצאה אל מחוץ לחוק, וגרמניה הפסיקה להשמיד יהודים או הומואים. אבל היטלר, בואו לא נשכח, לא יצר את השואה: הוא פשוט פעל בסביבה חברתית שהזמינה את ביצועה. הגרמנים היו מוכנים לפעולה. היטלר, כלומניק ממוצא אוסטרי, שפך את שנאתו אל תוך הקלחת המבעבעת, אך הקלחת עמדה ובעבעה שם עוד לפני היטלר וגלויות הנוף הקיטשיות שלו. לבו של העם הגרמני היה עם היטלר, ואותו המון עדיין מזדהה עמו היום. השנאה ליהודי אז, והשנאה ליהודי היום, כפי שהיא מתוארת בספר זה, היא אותה שנאה ממש. לא ניתן לכבות את השנאה בלבו של עם, אם נתיר לה לבעור במחשכים. הגזענות לא תיעלם מן העולם אם נמשיך להשקות אותה בגשמי השתיקה. אין גרמני שיינצל מן הרעל המפעפע סביבו אם שער הברזל של הצנזורה ימשיך להגן עליו, ואף יהודי לא ישרוד אם ימשיך לשתוק. אלו תולדות האנושות. זהו סיפורה של הדמוקרטיה. זוהי מהותו של הספר הזה.