השנים

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

השנים הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: וולף, וירג'יניה

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: רומן
הוצאה: זמורה ביתן, מודן
שנת הוצאה: 1979
תרגום: מאנגלית : אדם זרטל.
קריינות: דסקל ריקי
אורך: 16:32 שעות / 323 עמודים

תקציר הספר:

"השנים" של וירג'יניה וולף הוא כתב ההאשמה המעודן והחריף ביותר נגד הלכי הרוח והמוסכמות החברתיות של התקופה הויקטוריאנית, שנכתב אי פעם. ההגדה לבית פרג'יטר, שכתבה סופרת דגולה זאת, מגוללת את פרשת חייהם, יסוריהם וחורבנם של בני פרג'יטר, במשך תקופה של חצי מאה, מ-1880 ועד שנות השלושים של המאה הזאת. החלק הראשון של הספר, המסתיים ב-1917, חג סביב הקולונל אבל פרג'יטר, אשתו הנכה ואהובתו התובענית, וכן ילדיו של הקולונל, הנאבקים לחמוק מן השיטה החברתית הכופה והמדכאה. החלק השני של הספר מוצא את הילדים, שנעשו לאנשים מבוגרים, בלתי תלויים למראית עין, אך נכים רגשית, כתוצאה מילדותם ומגידולם. האב הויקטוריאני הלך לעולמו והשאיר אחריו את צאצאיו היפים והנבוכים, הרוצים אמנם לשנות את פני החברה, אך אין בכוחם לאזור כוח ולקבוע יעדים חדשים.


 
 
 
 
 

רשימה עם 0 פריטים

     

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

מילים, איפה אתן?

"כל המשפחות המאושרות אומללות – כל אחת בדרכה־שלה", מסכם ירון אשכנזי, המספר־הגיבור של רומאן קצר זה, את המצב המשפחתי שבמרכזו. שבשבת "היחדיו הנדיר" של השלישייה הגרוסמנית – שבספר זה היא אב־אם־ילד – היא אולי המוקצנת והבוטה שבכל השלישיות שהכרנו בספריו. לירון הייתה כבר כילד הסתכלות של מספר־לעתיד, הלומד את אביו ואימו במשפחתם יוצאת־הדופן, שבה "נפשו...

למידע נוסף

העגורים עפים דרומה

בו הזקן נשאר לבדו עם כלבו. בכל יום הוא יוצא עמו לטיול בסביבה הכפרית שליד ביתם. אשתו אושפזה במוסד סיעודי, אבל בו משוחח איתה כל הזמן במחשבותיו. הוא מספר לה על חיי היומיום שלו, נזכר בילדותו הרחוקה, ביחסיו עם אביו ובחוויותיו עם בנו. הוא שמח בביקוריה של נכדתו האהובה אלינור ובשיחותיו עם חברו היקר טורה, שחייו אפופים סוד. שלוש פעמים ביום מגיעים א...

למידע נוסף

ואם הילדה הזו

אף אחד לא יצליח להבין איך כל הדברים שהם באמת בלתי אפשריים, תמיד מתנקזים אל יום שני. היום הזה, בו צועדת שיפי המושלמת מהבית המושלם אל ביתם של ראובן ומאם, הבית הכי לא פוטוגני שנולד פעם בעיר. מה שהכי מסובך בכל הערבוביה הזו הוא שבדיוק הבית הזה – הוא הבית של המשפחה הטבעית שלה. עכשיו נשאר לה להתחבט כיצד לנהוג כשלמאם הביולוגית מתחשק פתאום להופיע ...

למידע נוסף

יצורי מצפון

קר היה אז הים בחורף, אבל היא מעולם לא התלוננה. הם היו מטיילים יחד על החוף, מתבוננים בגלים שהתרחקו ושוב התקרבו, וכשנסוגו השאירו אחריהם דברים מופלאים – שברי אלמוגים קטנטנים, קונכיית שבלול או צדפות קטנות וסגורות למחצה שאף פעם לא היו בתוכן פנינים. והיו האבנים. בכל שבת קיוותה שתמצא את אבן הלב המושלמת שקראה עליה באחד הספרים. זאת היתה אמורה להיו...

למידע נוסף