דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

לב עמיד: יומני חדר ניתוח הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: קייזמן, איתן

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה,ספרות יפה מקורית,רומן
הוצאה: מדיה 10
שנת הוצאה: 2019
קריינות: וייס אפי
אורך: 08:51 שעות / 272 עמודים / 4 כרכים לאותיות גדולות / 6 כרכים לברייל

תקציר הספר:

מי זה שלוחץ על הכפתור ופתאום הכול מסתדר? מי מחליט על הנסים האלה? הייתכן שהיקום יוצא למלחמה כנגד תינוק קטן וחסר אונים לכאורה, והתינוק הזה קורא תיגר בדממה וברוך ונלחם בעוצמה הטמונה בשמו בגל החיים המאיים הזה? האם ניתן לכנות את מאבקו זה 'גבורה'? האם יודע הוא או אי פעם יזכור את מה שהספיק לחוות מהעולם הבא, לאחר שביקר בו להרף עין. ד״ר איתן קייזמן הוא מתמחה במחלקה לניתוחי לב בבית החולים שיבא, תל־השומר. ספר זה הוא סיפורם האמיתי של תינוקות, ילדים ומשפחות שבהם פגש איתן בחדר הניתוח ומחוצה לו. באותם רגעי קיצון בהם הקו בין חיים למוות דק ושברירי, איתן מחבר אותנו באופן המוחשי ביותר שקיים לסיפור, למנתח, ובעיקר לעצמנו. זהו רומן על מפגשים יוצאי דופן בין רופא צעיר עם ראיה אופטימית, לבין מצבים מעוררי השתאות.


 
 
 
 
 

רשימה עם 1 פריטים

     
  1. יומן כספר

    ביומן כותבים בדרך כלל חוויות עדכניות או מחשבות והרהורים המעסיקים אותנו באותה עת, אפילו הן בנות שניה או שתיים.אם ננסה לתאר את אותן שניות כעבור מספר שנים,זה לא יהיה אפילו דומה למה שחווינו וכתבנו ביומן בשעתו.דר' איתן קרייזמן מטיב לאגוד קטעי יומן שהיו משמעותיים לגביו בספר מרתק זה.

    מאת: רחלי נבט, בתאריך 04/11/2020

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

בדרך הביתה

בדרך הביתה הוא ספר ששותפים לו קולות רבים: כולם דמויות החיות בתוך רותם אביה, שמגוללת את סיפור חייהם, סיפור חייה, במקום בו "אני לא תמיד נשאר אני"; במקום בו ה"אני" הוא מרובה ומפוצל. רותם אביה כותבת: "כשאתה פליט ואין לך עוגן להיאחז בו, הכי טוב להישען על הרוח. אני פליטה. אני נשענת על הרוח ונותנת לה לשאת אותי. אני רוצה הביתה. לומדת עם כל חוויה ...

למידע נוסף

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף