חיפוש מתקדם לחץ טאב להמשך
מחבר: בולה, אדוה
הם באים כמעט מדי יום, המנויים ב"בריכה עירונית", מהנהנים לשלום, מחכים יחד בתור למסלול, שוחים זה לצד זה. עבורם החמצן נמצא מתחת למים. המפגשים האקראיים בינהם משפיעים על מהלך חייהם: המלבישה שפוגשת על שפת הבריכה את אשתו של המאהב שלה; הצעירה שצריכה לעבור ניתוח מורכב, שואבת כוח משיחת מלתחות; ומציל הלילה מתאהב באישה שמפקידה בידיו את הנייד שלה בזמן שהיא שוחה. הנובלות של אדוה בולה מאופקות ודרמטיות, מרגשות ואלגנטיות, אינטליגנטיות, אכזריות ומלאות חמלה. גיבוריה חיים בתחושת בדידות, ולא במקרה בחרו לעצמם ספורט אישי, אך לא הביאו בחשבון שבבריכה, לעיני זרים גמורים, הם מתפשטים מבגדים, תארים והגנות ונותרים עירומים ופגיעים. שש הנובלות היפהפיות, העדינות והמטרידות בבריכה עירונית קורעות את המסווה הבורגני מעל פצעי הנפש וחושפות אותם.
הינכם מוזמנים לשלוח לנו ביקורות קריאה חדשות לפרסום באתר הספריה,השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה.
הספריה לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים מחויבת לשמירת פרטיך האישיים.
ספר קטן-גדול, שכל סיפור וכל רגע בו, עשוי להזכיר לנו חלקים מעצמנו ומהתחבטויותנו. בפשטות שרק יד אומן יכולה ליצור, מציבה הסופרת המוכשרת רגעים בהירים של התמודדות. הדרמה כאן שקטה, הפנים סוער - בעוד החוץ יומיומי, תפקודי וסיזיפי. הבריכה לפעמים היא תפאורה מערסלת, לפעמים חושפנית וחסרת רחמים. ממליצה מאוד על הספר, שהקריאה בו היא טיול פנימי מרגש בין דמויותיו לבין דמותו של הקורא, הפוגש כאמור לא רק אותן, אלא גם את עצמו. בהזדמנות זו וללא קשר, אשמח ואודה תמיד על עוד המלצות קוראים ומערכת!
מאת: קוראת, בתאריך 13/09/2019
בוקר אחד קמה אם ותיקה, שהאמינה תמיד שמקומם של פעוטות הוא בבית לצד הוריהם, ומתחילה לעבוד כגננת, בגן ילדים ביישוב קטנטן. יחד עם בני השנתיים וחצי היא מנסה ללמוד מה עושים עם בכי, כעס, תסכול - וכן, גם מכות בראש מטרקטור צעצוע. עד מהרה מסתבר, שלפעמים הנחמה פשוטה כל כך: "כשהגננת מציעה לספר לכולם מה קרה, כמו מתרחש קסם. זו הנחמה המושלמת. יותר מחיבו...
ויקטוריה נולדה בראשית המאה בחצר צפופה של משפחה אחת ברובע היהודי של בגדאד. מלידתה מזומן לה גורל של בת אנאלפבתית בסביבה שגברים מושלים בה. בלי כחל ושרק מספר המחבר סיפור רב עוצמה על יושבי החצר הזאת ועל חייהם המחוסרים פרטיות בכל יצריותם. בתוך כך עולה דמותה של ויקטוריה הילדה, הנערה, האוהבת, האשה, האם, בשמחתה ובסבלה, כשהיא עושה את דרכה מראשיתה ב...
אות הגבורה הגבוה ביותר שניתן לשכולים הוא שהם "ממשיכים לחיות". אבל החיים שאחרי אינם המשך של החיים שלפני. הזמן אינו אותו זמן. יותר מעשור חלף מאז הרצח וחלק ממני נשאר באותו מקום, באותו רגע שבו נודע לי על הרצח. בליל שבת, ו' אדר התשע"א (11.3.2011), חדרו שני מחבלים לישוב איתמר ורצחו את אחי, אודי פוגל, את אשתו רות ושלושה מששת ילדיהם – יואב, אלעד ...
משל חינני על היחסים בין היוצר, החוקר, המבקר והקהל, פרי התבוננותה של חגית בנזימן, שבמשך 45 השנים האחרונות שילבה בין כתיבה יצירתית להתבוננות מקצועית בנפש האדם ובתחנות חייו..
הוספת פריט לסל הדואר
שימו לב שירות אספקת ספרים בתקליטורים אינו זמיןנא לפנות לספריה 3452*לכל פורמט אחר נא ללחוץ על כפתור "להמשיך בהזמנה"
בחירת פורמט לכותר " " - לחץ טאב לבחירת הפורמט הרצוי
הכותר התווסף בהצלחה לרשימת השמורים אזור גישה מהירה
דירוג לחץ טאב להמשך
שים לב!
לחץ טאב להמשך
שירות אספקת ספרים בתקליטורים אינו זמין.נא לפנות לספריה 3452*ניתן לבצע האזנה\הורדה לספר באתר. אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט ברייל אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט אותיות גדולות
© כל הזכויות שמורות לספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה.
זמן השמעה כללי: שעות