חיפוש מתקדם לחץ טאב להמשך
מחבר: עוז, עמוס
הדפים האלה נכתבו גם, ואולי בעיקר, אל קוראים שדעותיהם שונות מדעותיו של עמוס עוז. הם נכתבו מתוך תחושת דחיפות, מתוך דאגה, ובמיוחד מתוך אמונה בכך שעתיד טוב יותר עדיין אפשרי. מה היא הקנאות, והאם יש גרעין של פנאטיות בכל אחד מאתנו? מה היא הליבה הפנימית של היהדות מתחילתה ועד היום? האומנם יש סתירה בין יהדות לבין הומניזם ודמוקרטיה? למה מנסים לשכנע אותנו שהמצב ״בלתי הפיך״? מה היא בכלל ״זכות על הארץ״ ומדוע בעצם חייבים לממש אותה? שלוש מחשבות הנוגעות בגרעין הוויכוח על הקיום הישראלי, היהודי והאנושי. עמוס עוז שופך אור, בהיר ומפתיע, על סוגיות היסטוריות ופוליטיות בוערות, ומעז להציע פתחים חדשים מתוך מציאות שלכאורה אין ממנה מוצא.
הינכם מוזמנים לשלוח לנו ביקורות קריאה חדשות לפרסום באתר הספריה,השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה.
הספריה לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים מחויבת לשמירת פרטיך האישיים.
אשר אני מבקש לבקר את עוז אני מרגיש כמו תלמיד המבקש לבקר ולהסתייג מהמורה שלו בפומבי. אבל עמוס עוז ביקש לקטרג על הקיצוניות והקנאות כך שמוטלת עליי החובה לוותר על הקנאות הקיצונית שלי לעמוס עוז ולשטוח את טענותיי בפניו. במשך שנים תהיתי מה סוד הקסם של עמוס עוז. את התשובה נתן עוז עצמו באופן עקיף באחת מעשרות ההרצאות שהרצה והועלו ליוטיוב. עוז טוען כי הוא כופר בתפישת הדרמה כארכיטקטורה- בניה מחושבת של מהלכים, דמויות, הקבלות, דימויים וקתרזיס מחושב. עוז הציע להסתכל על דרמה באופן השאול מעולם הבוטניקה- כיצד עלילה נובטת, הופכצ לניצן, פורשת עלים, מכה שורשים, צומחת לגובה, ומניבה פירות. כתיבתו המסאית של עוז רחבת היקף ועוסקת בפוליטיקה, היסטוריה, ספרות, בלשנות ומחשבת ישראל. בעבר הוציא עוז מספר ספרי הגות כמו ‘למרגלות הר הגעש’ ו-‘בעצם יש כאן שתי מלחמות’. אני רוכש הערכה רבה לסופרים אשר מפרידים את יצר הכתיבה שלהם לשני זרמים- דרמטי ודידקטי. כאשר סופר מנסה לשלב אידאולוגיה או רעיונות פורצי דרך בספרים עלילתיים, קל לאבד את העלילה או ללעוג לה. הספר ‘שלום לקנאים’ מרגיש פחות כמו מסה ויותר כמו מניפסט של יאיר לפיד. המסות לכשעצמן לא מחדשות הרבה. הנושאים הנידונים בהן כבר תוארו באינספור טורים אישיים והרצאות. עמוס עוז אומנם מנסח את אותם הרעיונות באופן ספרותי ומהוקצע אך עם זאת לא מאיר זרקורים חדשים או מעלה תהיות חדשות. קשה לחדש ולהעלות ביקורת עניינית כלפי המציאות הסטטית שבה אנחנו חיים, מציאות של ‘ניהול הסכסוך’ במקום ‘פתרון הסכסוך’, המציאות של ימין הולך ומקצין ברחבי העולם, מציאות שבה אנשים מתבוססים ב-‘פוסט אמת’ ו-‘פייק ניוז’ ומרדדים את השיח החברתי לכדי פסקאות קצרות בווטאספ או לייקים. עמוס עוז לא מציג רעיונות חדשים אלא מנסח רעיונות קיימים באופן ספרותי ומשכנע, עם זאת הוא יוצר בחלק מהמסות שלו קשיים לוגיים אשר עולים וצפים במלוא בהירותם על פני השטח. למשל- המסה ‘על הקיצוניות’ לעצמה קיצונית מדי. הפיכת הפנאטיזם לתג שאפשר להדביק על אנשים ולהכליל אותם בתור- ‘פנאטים’ הוא לא פחות ‘קיצוני’ מעצם הכללת הקיצוניים עצמם?. שנית, פאנטיזם מוצג כאמת אבסולוטית אשר לא ניתן לחרוג ממנה. האם המערב לא פאנטי בניסיון שלו לכפות אורח חיים דמוקרטי על העולם המתפתח? האם הדרישה שלי לביטול העבדות באפריקה היא פאנטית? האם מאבק בהוצאה להורג של הומואים באיראן הוא פאנטי? במסה השניה עוז מדבר אודות היהדות ותרבות. ההשתוממות שלי עומדת בבסיס הניסיון של עמוס עוז לשחזר את הכישלון היחסי של ‘יהודים ומילים‘. ספר שביקש לעסוק באופן שבו העברית עומדת בבסיס הזהות של התרבות היהודית אשר אינה בהכרח קיום מצוות מדוקדקות. הספר זכה לביקורות צוננות, וכעת אני תוהה למה עמוס עוז מבקש לדייק ולהעמיק נושאים אשר דן בהם בעבר הוא הצורך להתפצל לשתי מדינות לפני שניגרר למדינת אפרטהייד שבה מיעוט יהודי קיצוני ישלוט ברוב מוסלמית, דבר שיתהפך במוקדם או במאוחר ויהפוך את ישראל לרואנדה. המסה אשר מסבירה ומצדיקה את עמדותיו וטענותיו של עוז מבקשת לפנות לאנשים מהצד הימני של המפה המקווים לישועה יש מאין שתפתור את הסבך המדיני שבו אנחנו נמצאים. בעניין זה אני רוצה לפנות דווקא לספר ‘מלכוד 67’ של ד”ר מיכה גודמן אשר נכנס במודע לשיח ה-‘ימין-שמאל’ שכבר מוצה ונשחק עד דק, ובכל זאת מציג זווית ראיה רעננה ופוקחת עיניים על המתרחש. (עד שהספר יעלה בספרייה הוא זמין באייקסט) בסיכומו של דבר- הספר ‘שלום לקנאות’ מאת עמוס עוז הוא לא ספר מחדש אלא ספר יפה, קריא, בעל דוגמאות נחמדות וסיפורים מושכי לב, לדעתי היה צורך ‘להצדיק’ את ההוצאה שלו במסות נוספות (עוז מרצה בחסד על ספרות ועל צ’כוב, אולי היה כדאי לכנס פרקים נוספים?). עם זאת, הכתיבה של עוז היא תמיד עונג צרוף, ורק לשם כך כדאי לקרוא את ‘שלום לקנאים’
מאת: מור, בתאריך 16/06/2017
"נחמיה - לא עבר", אמר הקצין במרכז המיון לקורס טיס, שהקריא שם אחר שם מדף נייר שאחז בידו. עמדתי שם המום ומאוכזב. היחידה שהבחינה בכך היתה רב"טית צעירה מיחידת המיון. היא ניגשה אלי ושאלה: "מה קורה לך?" השאלה נשאלה בכוונה אמיתית לדעת, ואם אפשר - לעזור. "אמרו לי שנכשלתי כי אין לי בגרות. את זה הרי ידעו כשלחצו שאבוא למבדקים, ואני הרי בכלל לא רציתי...
בשבעה לאוקטובר 2023 בשעה 06:30 חרב קיבוץ כפר עזה ועולמם של 950 תושביו. בסוף אותו יום נמנו 62 נרצחים וכ־20 חטופים, מהם 17 חזרו כעבור כחודשיים. חמישה עדיין שם בגיהינום. ב־8.10.23 התחיל הקיבוץ במסע חזרה הביתה, אל הבית שבגד, שמעל באמון שנתנו בו. כמעט כל מה שהיה מוכר נעלם והקהילה השכולה והמוכה נדרשת לבנות הכול מחדש; את החברותא ואת הבית.
מה שנחשף ב־7 באוקטובר אינו אלא תופעה מדהימה של הדחקה – אומה שלמה הדחיקה את האיום להשמידה במשך כ־30 שנה. האויב הצהיר שהוא רוצה להשמיד. הוא התעצם ופגע בנו בשלל אופנים אבל ההדחקה שלנו הייתה חזקה מכל מציאות. שנים עוד ילמדו בספרי ההיסטוריה והפסיכולוגיה על אירוע מכונן זה. אולם מקבלי ההחלטות נושאים באחריות יתרה. לא רק שלא היו מודעים לעצמם ולמה ש...
את מיטב שנותיו הקדיש תא״ל (מיל.) אילן הרשקוביץ לשירות עמו ומדינתו. בספרו "אם אסק שמים" הוא מספר בגוף ראשון על שירותו כטייס מסוקי קרב מצטיין בחיל האוויר הישראלי - קצת פרוע אבל מסור ואחראי, על הילד הקופצני מיד אליהו שהיה למפקד טייסת, למפקד בסיס ולראש להק אוויר למסוקים, על חיבתו המטורפת לטבע ולצמחים שניסה, ללא הפסקה, להדביק בה את פקודיו, ועל...
הוספת פריט לסל הדואר
מנויים יקרים,שימו לב! צריבת הדיסקים מתבצעת באופן חלקי בלבד ומרבית הספרים אינם זמיניםלמשלוח בדואר. איתכם הסליחה! ניתן להאזין לכל הספרים באמצעות אתר הספריהאו באפליקצית קרא קל.
בחירת פורמט לכותר " " - לחץ טאב לבחירת הפורמט הרצוי
הכותר התווסף בהצלחה לרשימת השמורים אזור גישה מהירה
דירוג לחץ טאב להמשך
שים לב!
לחץ טאב להמשך
אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט תקליטור.ניתן לבצע האזנה\הורדה לספר באתר. אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט ברייל אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט אותיות גדולות
© כל הזכויות שמורות לספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה.
זמן השמעה כללי: שעות