דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

הקמע של דדה הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: אופנהיימר, יוחאי

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: ספרות יפה מקורית
הוצאה: עם עובד
שנת הוצאה: 2016
קריינות: דסקל ריקי
אורך: 06:15 שעות / 254 עמודים / 2 עמודים לאותיות גדולות / 4 כרכים לברייל

תקציר הספר:

בסיס מודיעין קטן בסיני. דדה, חייל משקיען, מתקומם נגד אחד ממפקדיו, שכופה את עצמו על חיילות הבסיס בלי שמץ בושה. דדה אינו לבד במאבקו, עוד חיילים מצטרפים אליו, לא מרתיע אותם העונש הצפוי, ובלי היסוס הם הולכים אחריו לכלא, דבקים במטרתם ובחברותם. גם קודם דדה לא הרבה לצאת הביתה, כי מה שמחכה לו שם מפחיד אפילו יותר ממאסר. הוא מעדיף לטלפן מדי פעם, לשאול מרחוק. על זה הוא לא מספר לחבריו, גם לא לחיילת שהתאהב בה ושאינו משלים עם סירובה. הסוד הזה שהוא שומר בלבו המעסיק אותו יותר מכל השאר. בשתי התמודדויות עליו לעמוד, לא לבדו, ועד שיוכרעו אין נחמה גדולה יותר מן הקרבה הנוצרת בין מי שנאבקים יחד - אם במרותו של קצין מושחת ואם במרות אחרת, גבוהה וחזקה הרבה יותר.


 
 
 
 
 

רשימה עם 1 פריטים

     
  1. הקמע של דדה

    לאחרונה קראתי את הספר "הקמע של דדה" מאת יוחאי אופנהיימר. ספר מתאים לסוף שבוע רגוע עם ניחוחות מארץ ישראל של פעם כשהיינו "אימפריה" שחלשה גם על סיני. שם, במדבר, מתרחש הסיפור על החייל שהרים בסיס שלם במחאה נגד המפקד שהשתמש בחילות לצרכיו ויצריו. סיפור מאד אנושי, הירושלמיות של הסופר מתבטאת גם בדמויות שיצר בספרו זה. סיפורי החיים ה"קטנים" של כל חיל וחיל בהחלט נוגעים ונשמעים מוכרים כאילו חבר סיפר לך את הסיפור שלו. משהו שולי קצת "הקפיץ אותי" כמאזין לרדיו שגלי צה"ל היתה ועדיין התחנה המועדפת שלו וכן גלי צה"ל היתה התחנה הישראלית היחידה שנקלטה ברדיו בסיני, קצת לא הסתדר לי כשנכתב שהאזינו ל"שעה עם טוני פיין" בגל"צ. השעה הנ"ל היתה ברשת ג עם שוש עטרי ז"ל. הזכרתי את הטעות הזאת דוקא בגלל שהסופר הקפיד על דברים מאד "לא חשובים" לכאורה כמו השם של הספרן באקדמיה למוסיקה בירושלים אותו הכרתי במסגרת לימודי. עוד סיפור רגיש ויפה היה ה"טיפול" בדמות השומר ביד ושם - ה"ראייה" העמוקה של דדה בן ה9 שהצליח לחדור ל-ד' אמותיו של ניצול השואה הזה בניגוד לאביו שאסף סיפורים מכל מיני ניצולים שהגיעו במיוחד, ואת האיש הכי קרוב לו פיסית לא ראה רק אחרי מותו. ריקי דסקל קוראת בחן ובשטף וכן מציגה את הדמויות באמינות רבה. מומלץ!!!!!

    מאת: מאיר ברבי, בתאריך 05/02/2017

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

התופרת

הסיפור לקוח מתוך: "ריחו המר של הגרניום" מאת בנימין תמוז, הוצאת הקיבוץ המאוחד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, 1979.

למידע נוסף

נקשרות - סופרות כותבות על נשיות

בקיץ 2020, בעקבות מחאת MeToo# והשלכותיה על חייהן של נשים ברחבי העולם, פרסם העיתון הצרפתי לה מונד במשך שישה ימים רצופים, שישה סיפורים קצרים פרי עטן של סופרות צרפתיות סביב הנושא "נשיות". בהשראת המיזם הייחודי, פנו עורכות האסופה שלפניכן אל שבע סופרות ישראליות והזמינו אותן לכתוב על "נשיות", ללא הנחיות נוספות, ללא הגבלות וללא צמצומים. בדומה למי...

למידע נוסף

דובים ויער - רומן

המקום הוא יערות ניו אינגלנד בארצות הברית. הזמן הוא תחילת העשור של המאה ה-21. שש נשים, תועות, כל אחת לבדה, וכל אחת מסיבות משלה, ביער אחד, במהלך יממה אחת. לכל אחת מהנשים יש נגיעה בישראל או בישראליות ולכל אחת מהן יש גם סיפור הגירה אישי. ששת הסיפורים האלה מתחברים לרומן רב קולי שלם אחד. את המתח בין ישראליות לאמריקאיות, ממחיש היער השופע והירוק ...

למידע נוסף

עבודות וימים

עדה ואיתן עוד בחדר השינה, ועוד לא הוכרע, עוד לא ידוע איך, אם בכלל, ירד עליהם הערב הזה, על ביתם. הרומן החדש של לילך נתנאל מתחיל ונגמר בין חמש לשבע בערב קיץ אחד. עדה ואיתן נשואים זה חמש עשרה שנה. עדה עובדת עם אביה, אברהם אבני, במשרד אדריכלים. ביחד הם שוקדים על פרויקט מגורים ברחוב נר הלילה עבור לקוחה, נלי ענר, הקושרת קשר אינטימי עם שניהם. בש...

למידע נוסף