זמן השמעה כללי: שעות
חיפוש מתקדם לחץ טאב להמשך
מחבר: אופנהיימר, יוחאי
בסיס מודיעין קטן בסיני. דדה, חייל משקיען, מתקומם נגד אחד ממפקדיו, שכופה את עצמו על חיילות הבסיס בלי שמץ בושה. דדה אינו לבד במאבקו, עוד חיילים מצטרפים אליו, לא מרתיע אותם העונש הצפוי, ובלי היסוס הם הולכים אחריו לכלא, דבקים במטרתם ובחברותם. גם קודם דדה לא הרבה לצאת הביתה, כי מה שמחכה לו שם מפחיד אפילו יותר ממאסר. הוא מעדיף לטלפן מדי פעם, לשאול מרחוק. על זה הוא לא מספר לחבריו, גם לא לחיילת שהתאהב בה ושאינו משלים עם סירובה. הסוד הזה שהוא שומר בלבו המעסיק אותו יותר מכל השאר. בשתי התמודדויות עליו לעמוד, לא לבדו, ועד שיוכרעו אין נחמה גדולה יותר מן הקרבה הנוצרת בין מי שנאבקים יחד - אם במרותו של קצין מושחת ואם במרות אחרת, גבוהה וחזקה הרבה יותר.
הינכם מוזמנים לשלוח לנו ביקורות קריאה חדשות לפרסום באתר הספריה,השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה.
הספריה לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים מחויבת לשמירת פרטיך האישיים.
לאחרונה קראתי את הספר "הקמע של דדה" מאת יוחאי אופנהיימר. ספר מתאים לסוף שבוע רגוע עם ניחוחות מארץ ישראל של פעם כשהיינו "אימפריה" שחלשה גם על סיני. שם, במדבר, מתרחש הסיפור על החייל שהרים בסיס שלם במחאה נגד המפקד שהשתמש בחילות לצרכיו ויצריו. סיפור מאד אנושי, הירושלמיות של הסופר מתבטאת גם בדמויות שיצר בספרו זה. סיפורי החיים ה"קטנים" של כל חיל וחיל בהחלט נוגעים ונשמעים מוכרים כאילו חבר סיפר לך את הסיפור שלו. משהו שולי קצת "הקפיץ אותי" כמאזין לרדיו שגלי צה"ל היתה ועדיין התחנה המועדפת שלו וכן גלי צה"ל היתה התחנה הישראלית היחידה שנקלטה ברדיו בסיני, קצת לא הסתדר לי כשנכתב שהאזינו ל"שעה עם טוני פיין" בגל"צ. השעה הנ"ל היתה ברשת ג עם שוש עטרי ז"ל. הזכרתי את הטעות הזאת דוקא בגלל שהסופר הקפיד על דברים מאד "לא חשובים" לכאורה כמו השם של הספרן באקדמיה למוסיקה בירושלים אותו הכרתי במסגרת לימודי. עוד סיפור רגיש ויפה היה ה"טיפול" בדמות השומר ביד ושם - ה"ראייה" העמוקה של דדה בן ה9 שהצליח לחדור ל-ד' אמותיו של ניצול השואה הזה בניגוד לאביו שאסף סיפורים מכל מיני ניצולים שהגיעו במיוחד, ואת האיש הכי קרוב לו פיסית לא ראה רק אחרי מותו. ריקי דסקל קוראת בחן ובשטף וכן מציגה את הדמויות באמינות רבה. מומלץ!!!!!
מאת: מאיר ברבי, בתאריך 05/02/2017
מדוע הוציאו סדרנים את רביטל מהאולם באמצע הקרנת הסרט ’אלאדין’? האם יש דרך לצלוח את משבר גיל הארבעים שאינה עוברת בפחמימות? למה הפמיניזם לא מת? כמה צלחות צריך לארוחה של שש נפשות? מה עושים עם חברים שלא מנקים אחרי הילדים שלהם? והכי חשוב: כיצד יש להגיב לבן זוג שיוזם שיחה אחרי אחת עשרה בלילה? חשבתם שלהיות אימא לארבעה זה אתגר? חכו־חכו, יש התפתחות...
"אני רוצה תמיד עינים כדי לראות את יפי העולם ולהלל את היפי המפלא הזה שאין בו דפי ולהלל את מי שעשה אותו יפה להלל ומלא, כל כך מלא, יפי".
מתוך היומיום, הזיעה, ההתרוצצות האינסופית, תודעת ההישרדות הכלכלית, לוכד מבטו המשוטט של יאיר אסולין הזדמנויות ושברי אמיתות. בין רחובותיה של התנחלות בורגנית חדשה בשומרון לשוק מחנה יהודה, בין סמטאותיה של צפת לכנס בחירות של יאיר לפיד, בין הלוויתו של מוטי קירשנבאום לסבתא עזיזה, מבקש אסולין - כמי "שחש משהו עמוק על הזמן הזה" - למצוא נקודת אחיזה. ...
בחירת פורמט לכותר " " - לחץ טאב לבחירת הפורמט הרצוי
הכותר התווסף בהצלחה לרשימת השמורים אזור גישה מהירה
דירוג לחץ טאב להמשך
שים לב!
לחץ טאב להמשך
אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט תקליטור.ניתן לבצע האזנה\הורדה לספר באתר. אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט ברייל אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט אותיות גדולות
© כל הזכויות שמורות לספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה.