דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

הקמע של דדה הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: אופנהיימר, יוחאי

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: ספרות יפה מקורית
הוצאה: עם עובד
שנת הוצאה: 2016
קריינות: דסקל ריקי
אורך: 06:15 שעות / 254 עמודים / 2 כרכים לאותיות גדולות / 4 כרכים לברייל

תקציר הספר:

בסיס מודיעין קטן בסיני. דדה, חייל משקיען, מתקומם נגד אחד ממפקדיו, שכופה את עצמו על חיילות הבסיס בלי שמץ בושה. דדה אינו לבד במאבקו, עוד חיילים מצטרפים אליו, לא מרתיע אותם העונש הצפוי, ובלי היסוס הם הולכים אחריו לכלא, דבקים במטרתם ובחברותם. גם קודם דדה לא הרבה לצאת הביתה, כי מה שמחכה לו שם מפחיד אפילו יותר ממאסר. הוא מעדיף לטלפן מדי פעם, לשאול מרחוק. על זה הוא לא מספר לחבריו, גם לא לחיילת שהתאהב בה ושאינו משלים עם סירובה. הסוד הזה שהוא שומר בלבו המעסיק אותו יותר מכל השאר. בשתי התמודדויות עליו לעמוד, לא לבדו, ועד שיוכרעו אין נחמה גדולה יותר מן הקרבה הנוצרת בין מי שנאבקים יחד - אם במרותו של קצין מושחת ואם במרות אחרת, גבוהה וחזקה הרבה יותר.


 
 
 
 
 

רשימה עם 1 פריטים

     
  1. הקמע של דדה

    לאחרונה קראתי את הספר "הקמע של דדה" מאת יוחאי אופנהיימר. ספר מתאים לסוף שבוע רגוע עם ניחוחות מארץ ישראל של פעם כשהיינו "אימפריה" שחלשה גם על סיני. שם, במדבר, מתרחש הסיפור על החייל שהרים בסיס שלם במחאה נגד המפקד שהשתמש בחילות לצרכיו ויצריו. סיפור מאד אנושי, הירושלמיות של הסופר מתבטאת גם בדמויות שיצר בספרו זה. סיפורי החיים ה"קטנים" של כל חיל וחיל בהחלט נוגעים ונשמעים מוכרים כאילו חבר סיפר לך את הסיפור שלו. משהו שולי קצת "הקפיץ אותי" כמאזין לרדיו שגלי צה"ל היתה ועדיין התחנה המועדפת שלו וכן גלי צה"ל היתה התחנה הישראלית היחידה שנקלטה ברדיו בסיני, קצת לא הסתדר לי כשנכתב שהאזינו ל"שעה עם טוני פיין" בגל"צ. השעה הנ"ל היתה ברשת ג עם שוש עטרי ז"ל. הזכרתי את הטעות הזאת דוקא בגלל שהסופר הקפיד על דברים מאד "לא חשובים" לכאורה כמו השם של הספרן באקדמיה למוסיקה בירושלים אותו הכרתי במסגרת לימודי. עוד סיפור רגיש ויפה היה ה"טיפול" בדמות השומר ביד ושם - ה"ראייה" העמוקה של דדה בן ה9 שהצליח לחדור ל-ד' אמותיו של ניצול השואה הזה בניגוד לאביו שאסף סיפורים מכל מיני ניצולים שהגיעו במיוחד, ואת האיש הכי קרוב לו פיסית לא ראה רק אחרי מותו. ריקי דסקל קוראת בחן ובשטף וכן מציגה את הדמויות באמינות רבה. מומלץ!!!!!

    מאת: מאיר ברבי, בתאריך 05/02/2017

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

היסוד הנפשי

"היסוד הנפשי" הוא מסמך ייחודי המכיל 127 פרגמנטים שנשזרים למסגרת אחת ומתנפצים שוב ושוב בדומה למערכת היחסים המעורערת שאותה הם מתארים. עמיחי שלו מתאר בחדות בלתי מתפשרת את מערכת היחסים בין אב מנוכר ומרוכז בעצמו לבין בן שמנסה לשרוד למרות החסכים הרגשיים ומתעקש בהתמדה לחפש וליצור משמעות לחייו. זה סיפור על הישרדות ועל בדידות שאינה מתכלה גם כאשר ה...

למידע נוסף

אותות רחוקים של אור

”ושוב הרגשתי עד דמעות כי במילים אפשר לצרור את רוחות השמים, את הכאב ואת כל הודה של השמש – אני עודי כאותו תייר שבא לארץ חדשה והוא מטייל בה לאורכה ולרוחבה ואחר כך יתעכב ויתבונן לפרטיו של עץ, של שיח, של ציפור. שירים הם יותר מפרחים, יותר מפירות, יותר מחלום...” ’אותות רחוקים של אור’ כולל מבחר מרשימותיה, שיריה, מכתביה וציוריה של זלדה, אך מתגלים ...

למידע נוסף

כפור

בעוד חמש מאות שנה בתל אביב, שהיא אולי העתק של תל אביב של ימינו, מתגלים בכמה תלמידי ישיבה סימנים המעידים על כך שהם עוברים שינויים גופניים מסתוריים. לזירת האירוע מובהל יחזקאל בן גרים, גאון בתורה ובמדע, ועליו מוטלת המשימה לאבחן את המחלה המוזרה ולמצוא לה מזור. בחיפושיו אחר תרופה נוסע יחזקאל למחוזות הגויים, ובשובו לתל אביב העתידית מגיעה אחריו ...

למידע נוסף

התמונה הקטנה - יומן לא-הירואי

בשבת ההיא, ב-7 באוקטובר 2023, שהה דרור משעני בטולוז שבצרפת לצורך קידום ספריו שם. כשהידיעות התחילו להגיע, הוא ארז את חפציו וחזר הביתה, לישראל. דבר לא הכין אותו לסערת הרוח שיעבור עם עצמו ועם משפחתו בימים ובשבועות הבאים. היומן של דרור משעני, שנכתב באותם ימים, חושף פן חדש בכתיבתו - כתיבה אישית, הגותית ואינטימית מאוד: הוא פותח צוהר לעולמו, מכנ...

למידע נוסף