דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

הקמע של דדה הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: אופנהיימר, יוחאי

פורמטים: פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: ספרות יפה מקורית
הוצאה: עם עובד
שנת הוצאה: 2016
קריינות: דסקל ריקי
אורך: 06:15 שעות / 254 עמודים / 2 כרכים לאותיות גדולות / 4 כרכים לברייל

תקציר הספר:

בסיס מודיעין קטן בסיני. דדה, חייל משקיען, מתקומם נגד אחד ממפקדיו, שכופה את עצמו על חיילות הבסיס בלי שמץ בושה. דדה אינו לבד במאבקו, עוד חיילים מצטרפים אליו, לא מרתיע אותם העונש הצפוי, ובלי היסוס הם הולכים אחריו לכלא, דבקים במטרתם ובחברותם. גם קודם דדה לא הרבה לצאת הביתה, כי מה שמחכה לו שם מפחיד אפילו יותר ממאסר. הוא מעדיף לטלפן מדי פעם, לשאול מרחוק. על זה הוא לא מספר לחבריו, גם לא לחיילת שהתאהב בה ושאינו משלים עם סירובה. הסוד הזה שהוא שומר בלבו המעסיק אותו יותר מכל השאר. בשתי התמודדויות עליו לעמוד, לא לבדו, ועד שיוכרעו אין נחמה גדולה יותר מן הקרבה הנוצרת בין מי שנאבקים יחד - אם במרותו של קצין מושחת ואם במרות אחרת, גבוהה וחזקה הרבה יותר.


 
 
 
 
 

רשימה עם 1 פריטים

     
  1. הקמע של דדה

    לאחרונה קראתי את הספר "הקמע של דדה" מאת יוחאי אופנהיימר. ספר מתאים לסוף שבוע רגוע עם ניחוחות מארץ ישראל של פעם כשהיינו "אימפריה" שחלשה גם על סיני. שם, במדבר, מתרחש הסיפור על החייל שהרים בסיס שלם במחאה נגד המפקד שהשתמש בחילות לצרכיו ויצריו. סיפור מאד אנושי, הירושלמיות של הסופר מתבטאת גם בדמויות שיצר בספרו זה. סיפורי החיים ה"קטנים" של כל חיל וחיל בהחלט נוגעים ונשמעים מוכרים כאילו חבר סיפר לך את הסיפור שלו. משהו שולי קצת "הקפיץ אותי" כמאזין לרדיו שגלי צה"ל היתה ועדיין התחנה המועדפת שלו וכן גלי צה"ל היתה התחנה הישראלית היחידה שנקלטה ברדיו בסיני, קצת לא הסתדר לי כשנכתב שהאזינו ל"שעה עם טוני פיין" בגל"צ. השעה הנ"ל היתה ברשת ג עם שוש עטרי ז"ל. הזכרתי את הטעות הזאת דוקא בגלל שהסופר הקפיד על דברים מאד "לא חשובים" לכאורה כמו השם של הספרן באקדמיה למוסיקה בירושלים אותו הכרתי במסגרת לימודי. עוד סיפור רגיש ויפה היה ה"טיפול" בדמות השומר ביד ושם - ה"ראייה" העמוקה של דדה בן ה9 שהצליח לחדור ל-ד' אמותיו של ניצול השואה הזה בניגוד לאביו שאסף סיפורים מכל מיני ניצולים שהגיעו במיוחד, ואת האיש הכי קרוב לו פיסית לא ראה רק אחרי מותו. ריקי דסקל קוראת בחן ובשטף וכן מציגה את הדמויות באמינות רבה. מומלץ!!!!!

    מאת: מאיר ברבי, בתאריך 05/02/2017

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

אהובי, למה יצאת בשאלה?

זה קרה בבוקר יום רביעי. קרני השמש ליטפו את פניי מבעד לחלון הפתוח. התמתחתי בעצלתיים, בניסיון לתפוס רגעי שקט אחרונים במיטה החמה, לפני תחילת מרוץ החיים. פקחתי את עיניי, אבי ישב בקצה המיטה, לבוש ומוכן לקראת יום העבודה. גופו היה מכווץ והוא נראה מוטרד מתמיד. טון דיבורו הנמוך והשקט הבהיר לי מייד שמתחילה שיחה רצינית. התיישבתי במיטה והבטתי בעיניו ...

למידע נוסף

בית הדיו - תשעה סופרים תחת גג אחד

תשעה סופרים מוכשרים תחת גג אחד מעלים פינות שונות ומשונות של המציאות הישראלית, מגוונת כמו אלו שמהן צמחו: העיר הגדולה, עיירת ספר או מושב, חילונים גמורים או דתיים גמורים או מי שנסדק בעולמם סדק. מכאן זוג יאפים תל-אביבים ועשרות חתולים שמונעים מהם את הרחבת דירתם, ומכאן אלמנתו של מוכר פלאפל, שעדיין מתגעגעת אליו ומתמודדת עם אבדנו; מכאן זונה שמשתו...

למידע נוסף

נפלא פה

שנים ספורות אחרי שיצא לטיול של אחרי הצבא ונעלם בלי להשאיר עקבות, שולח צעיר ששמו אדם מכתב ארוך לחברו הטוב מימי התיכון, שבו הוא מגולל את קורותיו בזמן השירות הצבאי כמפקד ביחידת צלפים, ובשנים הבאות, שבהן נדד ברחבי העולם. אבל למה דווקא עכשיו החליט אדם להשמיע קול? ככל שחברו אפרים מוסיף וקורא את המכתב, הנדמה לו ככתב חידה, הוא מבין שאדם מבקש ממנו...

למידע נוסף