חיפוש מתקדם לחץ טאב להמשך
מחבר: אנגלמן, ליאור
אייל הוא רב מסור וכריזמטי בישיבת הסדר, מוקף בהערצת תלמידיו, שותפיו ורבותיו. בביתו פנימה מכרסמות את לבו של אייל אשמה איומה על שהיה אחראי ללידת בתו הפגועה, אבל גם בושה עצומה על סוד שכוסס בו מימים ימימה - סוד שבשלו הוא חש שאיננו ראוי לתוארו, לכבוד המתלווה אליו ולשליחותו התורנית. זהו חטא נסתר המלווה אותו מנעוריו, חרם מופר, התמכרות אסורה, דחף שאין לשלוט בו: התאווה להציץ בחייהם של אחרים. יצרו של אייל גדול ממנו. הוא אינו יכול לעמוד בפני פיתוי של מעטפה, מחברת או יומן אישי. הוא מוכרח לפתוח, לקרוא ולזכור. מעל לכול, הוא מנצל את שעות הרצון והכושר של התפילה כדי להציץ בפתקים שהוטמנו בכותל. אייל נאבק ללא הרף בעצמו ובנטל העצום של הידע שבא אליו בעבירה, וכדי לכפר על חטאו הוא מנסה להפוך את היוצרות ולהשתמש במה שהוא מגלה כדי לתקן ולסייע. ביקור של חמלה אצל פסנתרנית קשישה וערירית, שכומסת גם היא סוד גדול משלה ומקבלת כל אדם כפי שהוא, פותח בפניו שער ומסייע לו למצוא תשובה.
הינכם מוזמנים לשלוח לנו ביקורות קריאה חדשות לפרסום באתר הספריה,השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה.
הספריה לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים מחויבת לשמירת פרטיך האישיים.
את הספר הזה לא יכולתי להפסיק לקרוא. גם תוך כדי ציחצוח שיניים.... גם בשרותים. נשאבתי אליו. כתוב נהדר. הגיבור, לא יכול לקבל את משרת ראש הישיבה כי הוא יודע מה שאיש לא יודע: הוא עובר עברה איומה כל חייו. מציץ במה שאסור לו, במה שאחרים כותבים ביומן, בפתק לכותל, במחברת. הוא מרגיש אשמה נוראה שבתו נולדה פגועה, בגללו. כשמסיימים לקרוא את הספר, עולה המחשבה: כולנו אנשים בשר ודם. אין להעריץ איש. כל אחד עם סודותיו וחטאיו הקטנים והגדולים. שווה!
מאת: מרגלית טובי, בתאריך 26/03/2017
עמוס קינן:לוחם חירות, עיתונאי, סופר, מחזאי, פסל, צייר, פעיל שלום, שתיין. האישה שאיתו זה 45 שנים, חוקרת הספרות והתרבות נורית גרץ, נטלה על עצמה את המשימה המורכבת של כתיבת פרקים מחייו.
שרוע על הספה האפורה בסלון, מכוסה בשמיכה האפורה, ספון בבית עם אשתו ושלושת ילדיו ומנותק מכל השאר, בתוך רדיוס התנועה של 100 מטר שכופות מגבלות הקורונה, מפשפש גיל ריבה בארכיון חייו, מנסה בגעגוע להחיות את הצבעוניות שאפיינה אותם פעם. ככל שהוא צולל בעקבות הזיכרון, קורסים הפערים שבין המציאות והדמיון, בין חיי הזוהר הנוצצים של אז לאפרוריות התקופה, ב...
סבלתי ממחסום כתיבה במשך שלושים שנה. כדי להתגבר עליו קניתי מחברת כחולה ועט רך במיוחד. נסיעה בת שלושה שבועות למנהטן – הפוגה אקראית מחיי השגרה – סיפקה לי תירוץ לתעד את מה שראיתי בצורת כרוניקה. במקרה, הנסיעה קרתה ברגע מוזר בתולדותנו: הימים האחרונים לחיינו כאנשים נטולי טביעת אצבע דיגיטלית, הזמן שקדם למהפכת המדיות והטכנולוגיות שבתוכן אנו כלואים...
זהו היומן המטלטל, מעורר המחשבה והמרגש עמוקות של נוגה פרידמן, ששכלה ב־7 באוקטובר את בן זוגה, לוחם שלדג עידו רוזנטל. פרידמן, יוצרת רב־תחומית וחוקרת מגדר, מתחקה אחרי תהליכי האבל שלה בכנות, בישירות ובתבונה, וגורפת את הקוראים לתוך ספירלות מסחררות של אובדן לצד תובנות חדות כתער, התפכחויות והיפקחויות.
הוספת פריט לסל הדואר
שימו לב שירות אספקת ספרים בתקליטורים אינו זמיןנא לפנות לספריה 3452*לכל פורמט אחר נא ללחוץ על כפתור "להמשיך בהזמנה"
בחירת פורמט לכותר " " - לחץ טאב לבחירת הפורמט הרצוי
הכותר התווסף בהצלחה לרשימת השמורים אזור גישה מהירה
דירוג לחץ טאב להמשך
שים לב!
לחץ טאב להמשך
שירות אספקת ספרים בתקליטורים אינו זמין.נא לפנות לספריה 3452*ניתן לבצע האזנה\הורדה לספר באתר. אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט ברייל אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט אותיות גדולות
© כל הזכויות שמורות לספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה.
זמן השמעה כללי: שעות