דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

מוות במשפחה - המאבק שלי 1 הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: קנאוסגורד, קרל אובה

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: אוטוביוגרפיה
הוצאה: מודן
שנת הוצאה: 2014
תרגום: מנורווגית: דנה כספי.
קריינות: פרבר שירה
אורך: 16:10 שעות / 416 עמודים

תקציר הספר:

מעשה התאבדות ספרותי, כך כינה קרל אובה קנאוסגורד את "המאבק שלי", סדרה אוטוביוגרפית מונומנטאלית, שמתוכה מתבונן המחבר על חייו ועל חיי הקרובים לו כמו מבעד למיקרוסקופ בעל רזולוציה גבוהה. חף מכל סנטימנטליות וחופשי מכבלי צנזורה עצמית, הוא בודק את הפסיכופתולוגיה של הרגעים היומיומיים, הסתמיים, הקטנים והגדולים, ומנסה לנסח מתוכם משמעות כלשהי ולהתעמק בשאלת השאלות: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש?" ב'מוות במשפחה', הכרך הראשון בסדרה של שישה כרכים, קנאוסגורד כותב על התבגרותו בצל אם אהובה אך רחוקה ואב מנוכר, שנישואיהם מתפרקים; על יחסיו עם אחיו הגדול ועם חבריו הספורים; על נישואיו ועל רגשותיו המעורבים בנוגע להורות שלו; על התדרדרות אביו לאלכוהול ועל מותו.


 
 
 
 
 

רשימה עם 1 פריטים

     
  1. בעקבות עודף הזמן האבוד של קארל קנאוסגורד

    קארל קנאוסגורד אובה. מבקש ללכת בעקבות מארסל פרוסט ו-'בעקבות הזמן האבוד'. לשם כך הוא פורש לפיסות קטנות את קורות חייו. המציאות הסובבת אותו הינה מציאות של חברת שפע נורבגית משמימה ושבעה. מן הצד השני הסופר מספיק בריא בנפשו מכדי לחוות את אותה מציאות באופן יוצא דופן. זווית ראייתו אינה צינית, צקצקנית או מחוכמת. זאת אולי נקודת הקסם שהופכת את הספר למרתק כל כך. קארל אובה מביט אל חייו ומנסה למצוא בהם חוסר תוחלת. הוא מציג לנו סיפור המנסה להצדיק את התפלות, לנסוך משמעות בחוסר המשמעות של הבורגנות הסקנדינבית שהוא אוהב כל כך. העולם הבטוח יכול להיות הרסני יותר מכל לסופר המבקש להכות במציאות, לערער על מוסכמותיה ולהוציא לאור את הצדק שיוכל להטיב עם בני האדם. אך האם ישנו נדבך באקטואליה הסקנידינבית שראי לשנותו מן היסוד?כאן טמון סוד הקסם של הספר- המאבק של האדם שאין לו במה להיאבק, לא בחברה ולא בעצמו

    מאת: מור דיעי, בתאריך 16/03/2017

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

תחת עץ הצפצפה - הסיפורים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

למידע נוסף

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

למידע נוסף

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

למידע נוסף

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

למידע נוסף