זמן השמעה כללי: שעות
חיפוש מתקדם לחץ טאב להמשך
מחבר: טארט, דונה
תיאו דקר, נער בן 13, מבקר עם אימו בתערוכה במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק. לפתע מחריד את המקום פיצוץ עז. תיאו ניצל באורח נס ממוות, אך מכל בחינה אחרת - חייו מתנפצים לרסיסים. ללא כל שארי בשר בעיר, הוא מופנה על ידי רשויות הרווחה למגורים זמניים בביתו של אחד מחבריו. אלא שהבית מנוכר, ודומה שכל מכריו האחרים מהלכים סביבו נבוכים, מתקשים למצוא דרך אל ליבו. תיאו כורע תחת נטל געגועיו המייסרים לאימו ונצמד לדבר שמזכיר לו אותה יותר מכול: ציור קטן ורב קסם של חוחית שהוצג בתערוכה. שנות התבגרותו עוברות עליו בחיפוש מתמיד, לעתים נואש, אחר משמעות לחייו; הוא חובר לבוריס, נער כריזמטי ופרוע, ולהובי, סוחר עתיקות טוב לב, ומקפיד להיצמד לאורך כל מסעו הרדוף ברחבי ארצות הברית של ימינו לקמע שלו: אותו ציור רב קסם, שלימים ממקם אותו במרכזו של מעגל מסוכן ההולך וסוגר עליו.
הינכם מוזמנים לשלוח לנו ביקורות קריאה חדשות לפרסום באתר הספריה,השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה.
הספריה לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים מחויבת לשמירת פרטיך האישיים.
"לפעמים צריך להפסיד כדי לנצח!" זה המשפט שהיה מעין מוטו אצל אבא של תיאו דקר גיבור הספר "החוחית". הספר משתרע על 839 עמודים--- יריעה רחבה לכל הדעות. בהרבה ספרים ארוכים יש נקודות ריפיון שגורמות לי להתלבט אם להמשיך. בספר הזה היו כמה קטעים שהיו קשים לי לעיכול אבל החבל מעולם לא התרופף עד כדי כך שאחשוב לעזוב אותו. לא אספר את התקציר כי בשביל זה יש את גב הספר אבל אומר כמה מילים על הספר מבחינתי. כל מה שאני אומר וכותב זה מתוך ראשי ויכול להיות שיהיו אי דיוקים מבחינה אקדמית או ספרותית מקצועית. הספר כולו מזכיר לי רומנים רוסיים של המאה ה19 מלחמה ושלום, אידיוט אנא קרנינה ועוד. כל ההתעכבות המתמשכת על פרטים קטנים, אפילו זעירים, שלכאורה בימינו אין לנו זמן לזה. כמו לבוש, תיאור של בית, חדר, סביבה, מסיבה עם כל המשתתפים השיחות, האוכל, התפאורה של החדר. כמו כן החקר המעמיק בכל נושא בו דובר מקנה הרגשת אמינות ומשהו עם משקע כבד של רהיט עתיק ומשובח. הספר הזה הזכיר לי המון דברים בהמון תחומים כמו כל מיני תפישות עולם השאובות מהתנ"ך מהזן מהנצרות וכל מיני מקורות. בנושא הפילוסופי ניתן לסכם שבספר ההוצגו תובנות המוכרות לכולנו אך בצורה כל כך אמינה וכל כך ייחודית לסיפור שהדבר לא העיב ולא גרם לשיעמום ולהרגשת "אוף!!!! חוזרים על אותן תובנות מוכרות"..... דוגמאות: "צריך להפסיד כדי לנצח" מאד מוכר לי מהתלמוד "ירידה לצורך עלייה". כמו כן ניתן למצוא שם את החבר בוריס ה"עבריין" שהתובנות שלו במובן של צדיק ורע לו, או של פיתולי הגורל מרשימות ויפות. הדברים נכתבו בסגנון כזה.... של אחד שלא יודע בדיוק איך לבטא דברים ברמה פילוסופית מהוגנת אבל הם נשמעו יותר טוב מאלפי פעמים אחרות ששמעתי את ההגיגים בנושא זה. דבר נוסף שבלט בספר ושימח אותי – השתחררות מסטריאוטיפים שעבריינים הם אנשים רעים. במקרים רבים בשיחות עם חברים הייתי אומר, מתוך מחשבה מושכלת, "עבריינים יכולים להיות האנשים הכי טובים".... לא הכרתי עבריינים ברמה אינטנסיבית אבל הספר הזה הציג לי את האנשים האלה שעוסקים בדברים שבשולי החברה ושורדים את החיים בצורה שונה מזו שאני מכיר, כאנשים מקסימים ובעלי לב רחב הרבה יותר מכל מיני כאלה המתהדרים בעטיפות נוצצות ונקיות מכל רבב. יכולתי לכתוב המון על הספר אבל הספר מספיק ארוך כדי שאני לא אאריך יותר. בכל מקרה: מומלץ בכל לב!!! היום לאור הבידוד הכפוי מדובר בהרבה שעות של הנאה וכניסה לעולם אחר שישכיח את היום-יום ובתקופה זו הדבר מבורך!!!!!
מאת: מאיר ברבי, בתאריך 14/04/2020
ג'ו ובת'י קאופמן נולדו בדטרויט בשנות החמישים של המאה הקודמת, אל תוך עולם שמצפה מהן למלא תפקיד ברור וקבוע. אבל כבר בילדותן ניכרים הבדלים בין האחיות. ג'ו היא ה"טום בוי" - תולעת ספרים, נערה מורדת שאין לה שום רצון לחיות על פי המוסכמות ובוודאי לא להתחתן עם גבר, ובת'י היא הילדה הטובה, היפה והנשית, שחולמת על חיי משפחה רגילים. אולם ג'ו ובת'י עתיד...
ספר המשך ל-"סיפורה של שפחה", זוכה פרס בוקר 2019. זמננו המשותף הולך ומתקצר, קוראים יקרים שלי. ייתכן שתראו בדפים שלי תיבת אוצר שברירית, שיש לפתוח בזהירות רבה. ייתכן שתקרעו אותם או תשרפו אותם: זהו גורלן של מילים לעיתים קרובות. אתם אוחזים בידיכם כלי נשק מסוכן, עמוס סודות של שלוש נשים מגלעד. הן מסכנות את חייהן למענכם. למען כולנו. לפני שתיכנסו ...
במשך שנים שמועות על 'ילדת הביצות' רדפו את ברקלי קוב, כפר שקט לחופי קרוליינה הצפונית. כששני נערים מגלים את גופתו של צ'ייס אנדרוז – הכוכב המקומי - במי ביצה מתחת למגדל התצפית, התושבים חושדים מיד בקאיה קלרק, היא ילדת הביצות. הדעות הקדומות שלהן רודפות אחריה, אבל קאיה הרגישה והאינטליגנטית אינה מה שאומרים עליה. היא שרדה שנים לבדה בביצת החוף, לומ...
מרסו הוא פקיד זוטר צעיר שחי באלג’יריה בתקופת השלטון הצרפתי. הוא מתאר את חיי היום יום הצנועים, החדגוניים שלו כשרשרת של מעשים מכניים, חסרי משמעות, שלא מעלים ולא מורידים לגביו. מקצתם הכרחיים, מקצתם מותרות ובאים לספקאת צרכיו החושניים. לפעמים הוא יוזם את המעשים, לרוב הוא נגרר, ובין כך ובין כך הוא אדיש להם. הצרות של שכניו לא מעניינות אותו, ובכל...
בחירת פורמט לכותר " " - לחץ טאב לבחירת הפורמט הרצוי
הכותר התווסף בהצלחה לרשימת השמורים אזור גישה מהירה
דירוג לחץ טאב להמשך
שים לב!
לחץ טאב להמשך
אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט תקליטור.ניתן לבצע האזנה\הורדה לספר באתר. אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט ברייל אין באפשרותך להזמין ספר זה בפורמט אותיות גדולות
© כל הזכויות שמורות לספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה.