דף כותר

שלום, אורח

 |   שכחתי סיסמה  |   הרשמה

המיזנתרופ הפריט קיים בסל הזמנות הדואר הפריט קיים בשמורים

מחבר: יבין, יונתן

פורמטים: פורמט iconMP3  ספר שמע
פורמט iconBraille  ברייל
פורמט iconUppercase  אותיות גדולות
לא מצאת את הפורמט שרצית? לפנייה אלינו לחץ כאן
שפה: עברית
סוגה: ספרות יפה מקורית,רומן
הוצאה: זמורה, ביתן
שנת הוצאה: 2014
קריינות: פרבר שירה
אורך: 15:45 שעות / 477 עמודים / 6 עמודים לאותיות גדולות / 10 כרכים לברייל

תקציר הספר:

רומן קיצוני ומלוטש להפליא על תיאטרון החיים והמוות. במרכזו ניצב דורון אריכא, מחזאי תל אביבי בלתי נסבל, שבכל זאת מתמכרים אליו ואפילו מתאהבים בו. כמעט בעל כורחנו אנו מתלווים אל הגיבור היורד שאולה במדרון מרתק של הצלחה מסחררת וטירוף, ספק מרצונו החופשי, ספק כמי שמתומרן על ידי כוחות ערמומיים וגדולים ממנו. דורון אריכא הוא שחצן, בוטה ומתנשא. חייו נגועים בשחיתות מוסרית ואמנותית, והוא פוגע בזולת בלי לדפוק חשבון, פשוט כי הזולת שם. המחזות שלו נכתבים בדיוק לטעם הקהל ולכן ממלאים אולמות, וסצנת התיאטרון התל אביבית סוגדת לו, חוששת מפניו ונענית לכל גחמותיו. למעשה, דורון אריכא חי בתחושה די מבוססת שהעולם כולו סר למרותו. היחידה שמסרבת להתרשם ממנו היא עירית, זוגתו השנונה, הדיכאונית והמקורית, מחזאית פרינג' נועזת וכושלת מסחרית. היא גם היחידה שמצליחה לעורר בו רגשות סותרים: אהבה ומשטמה, קנאה ומיאוס, הערכה עמוקה וזלזול חריף. פקח חניה מתוסכל, מבקר תיאטרון מסתורי, ושחקן טלנובלות יפהפה שמתפרצים אף הם לעולמו של דורון, טורפים את כל הקלפים והופכים את חייו למחזה אבסורד.


 
 
 
 
 

רשימה עם 1 פריטים

     
  1. ספר שאחרי שמסיימים לקרוא אותו, קשה לנשום.

    החלטתי להענות להמלצת המערכת של מור דיעי, שאני מעריכה מאד, ולקרוא את הספר הזה. התחלתי לקרוא ונבהלתי. מטח של מילים גסות, כתיבה בוטה ותיאורים פורנוגרפים נחת על ראשי ההמום. החלטתי לקרוא עד הסוף המר. נלכדתי בסיפור וקראתי בנשימה עצורה בלי יכולת לחדול. ספר מעולה. מי שישרוד את הבוטות בכתיבה יהנה מאד מהספר הזה המספר על דורון אריכא, מחזאי תל-אביבי שבעיניו מחזותיו הם זיפת מזופת אלא שהם מפרנסים אותו היטב. הוא חי עם עירית, שכותבת לתאטרון הפרינג', שלו דורון בז. ביקורת קטלנית על המחזות של דורון גורמת למהפך דרמתי בדמויות הראשיות ובעלילה. לכתוב עוד זה לעשות לכם ספויילר. אל תפספסו. תודה, מור, על ההמלצה.

    מאת: מרגלית טובי, בתאריך 26/08/2017

אולי יעניין אותך לקרוא גם...

למה דווקא אני - עוד מחשבות של אמא עייפה

מדוע הוציאו סדרנים את רביטל מהאולם באמצע הקרנת הסרט ’אלאדין’? האם יש דרך לצלוח את משבר גיל הארבעים שאינה עוברת בפחמימות? למה הפמיניזם לא מת? כמה צלחות צריך לארוחה של שש נפשות? מה עושים עם חברים שלא מנקים אחרי הילדים שלהם? והכי חשוב: כיצד יש להגיב לבן זוג שיוזם שיחה אחרי אחת עשרה בלילה? חשבתם שלהיות אימא לארבעה זה אתגר? חכו־חכו, יש התפתחות...

למידע נוסף

אני רוצה תמיד עיניים

‫"אני רוצה תמיד עינים כדי לראות את יפי העולם ולהלל את היפי המפלא הזה שאין בו דפי ולהלל את מי שעשה אותו יפה להלל ומלא, כל כך מלא, יפי".

למידע נוסף

במקום ייאוש - מדיטציות ישראליות

מתוך היומיום, הזיעה, ההתרוצצות האינסופית, תודעת ההישרדות הכלכלית, לוכד מבטו המשוטט של יאיר אסולין הזדמנויות ושברי אמיתות. בין רחובותיה של התנחלות בורגנית חדשה בשומרון לשוק מחנה יהודה, בין סמטאותיה של צפת לכנס בחירות של יאיר לפיד, בין הלוויתו של מוטי קירשנבאום לסבתא עזיזה, מבקש אסולין - כמי "שחש משהו עמוק על הזמן הזה" - למצוא נקודת אחיזה. ...

למידע נוסף