זמן השמעה כללי: שעות
חיפוש מתקדם לחץ טאב להמשך
מחבר: סוכרי, יוסי
בנגאזי-ברגן-בלזן הוא הרומן הראשון בעברית - וקרוב לוודאי בכל שפה - המגולל את סיפורם שהעלום של יהודי לוב בשואה. קורותיה של משפחה יהודית שההיסטוריה מזמנת לה מערבולת של התנסויות אימתניות, החל בכיבוש הגרמני של לוב ב- 1941 וכלה בשחרור מחנה הריכוז בלזן-ברגן ב- 1945. בני משפחת חג'ג', מהנכבדות בקהילת בנגאזי, נעקרים מאורח חייהם, מעירם האהובה וממולדתם. עם עוד יהודים לובים הם נלקחים ממדבר סהרה הלוהט, מועברים בספינה למחנה מעצר הררי באיטליה ונשלחים ברכבות אל גרמניה המושלגת, להיכלא ולמות בברגן-בלזן. הרומן נע במקצבים משתנים בין יבשות וארצות ומציג בלשון ארצית ופיוטית לסירוגין נרטיב אחר מזה המוכר מייצוגי השואה הרווחים. זוהי שואה של יהודים מארצות ערב, שחזותם כהה ושפתם שמית - יסוד זר אפילו בתוך אותה פלנטה אחרת.
הינכם מוזמנים לשלוח לנו ביקורות קריאה חדשות לפרסום באתר הספריה,השדות המסומנים בכוכבית הינם שדות חובה.
הספריה לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים מחויבת לשמירת פרטיך האישיים.
אמא נפרדה ממני בדמעות והבטיחה לחפש אותי אחרי המלחמה. "רציתי לבכות, אבל לא אמרתי כלום. רק נישקתי את מאמישו על הלחי וזחלתי אל מתחת לערימת הקש שלי... הייתי משותק מכאב". מיכאל היה הילד הכי קטן במחנה ההשמדה אושוויץ. ביום הראשון שם הוא הבין ברגע נורא אחד שבכי לא יעזור, ומאז לא בכה עוד. השיעור הזה וההתעקשות להסתכל תמיד קדימה עזרו להציל את חייו. ...
בשנת 1945, מיד לאחר שחרור המחנות, החיילים הסובייטיים שפיקחו על האסירים במחנה קטוביץ בפולין ביקשו מפרימו לוי ומלאונרדו דה בנדטי, עמיתו לשבי, לכתוב דוח מפורט על התנאים הבריאותיים ששררו במחנה. תוצאת עבודתם היא "הדוח על אושוויץ": עדות יוצאת דופן, מהדוחות הראשונים שנכתבו אודות מחנה השמדה מאז ומעולם. העדות הזאת, שפורסמה ב־1946 בכתב העת המדעי "מ...
זהו סיפורה של אירנה סנדלר ושל 2,500 הילדים שאת חייהם הצילה. סיפור נדיר על אנושיות ואומץ בימים של חושך מוסרי. אירנה סנדלר הייתה נוצרייה קתולית פולנייה, שראתה את זוועות הכיבוש הנאצי מקרוב ולא הייתה מוכנה לשבת מנגד בחיבוק ידיים. משראתה את לולאת החנק מתהדקת על יושבי גטו ורשה החליטה להסתכן בהברחת ילדים יהודים החוצה. היא העניקה להם מסמכים מזויפ...
הספר שאתם עומדים לקרוא עוסק בחוויית החיים של הילדים של מי ש’היה שם’. הילדים הללו הם עכשיו בני חמישים-ומשהו, שישים ושבעים. ועכשיו גם לקבוצה הזאת יש שם, והשם הוא ’דור שני’. השם הזה לא נכח בחיינו כשהיינו ילדים. לא ידענו שאנחנו בני הדור השני, ולא עלה על דעתנו שאנחנו מהווים בעצם קבוצה שאפשר לאפיין אותה כך או אחרת, שאפשר להגיד עליה משהו, להצביע...
בחירת פורמט לכותר " " - לחץ טאב לבחירת הפורמט הרצוי
הכותר התווסף בהצלחה לרשימת השמורים אזור גישה מהירה
דירוג לחץ טאב להמשך
שים לב!
© כל הזכויות שמורות לספריה המרכזית לעיוורים ובעלי לקויות קריאה.
לחץ טאב להמשך