אמדיאו מודליאני, גסטון מודו במגבעת, 1918, אוסף מרי וסימון יגלום
מודילואני
להאזנה לקובץ ההסבר לחץ כאן.
הציור שמן על בד, מלבן אנכי, אורכו 45 ס"מ ורוחבו 27.3 ס"מ.
הנושא המרכזי ביצירותיו של מודליאני הוא דמות האדם. הוא צייר סופרים, משוררים, ציירים, סוחרי אמנות, נשים לא מזוהות ואת שתי הנשים שאהב ביאטריס הסטינג וז'ן אביטרן.
ציורי הדיוקן שלו מאופיינים בהארכה מוגזמת של הפנים, הצוואר, ובהשמטת פרטים.
ב-1918, צייר מודליאני שני דיוקנאות של ידידו, שחקן הקולנוע הצרפתי גסטון מודו. אחד מהם הינו הציור שלפנינו.
את מרבית הבד תופס דיוקנו של גסטון מודו החובש מגבעת, כאשר קווי מתאר ברורים מדגישים את חלקי פניו. הקווים משרטטים את גבותיו, הם מבחינים בין האוזניים לראש ויוצרים את גבולות המגבעת. המגבעת, בצבע חום בהיר עם קווי מתאר שחורים סביבה, מעוטרת בסרט שחור. הקצה העליון שלה מעוגל ונושק לשוליו העליונים של הבד אך היא אינה מוצגת במלואה, ונראה כי הקנבס אינו יכול להכיל את מלוא אורכו של האיש.
פניו של מודו ארוכים וצרים בהגזמה, הבעתו חתומה ורצינית. עור הפנים בגוון חום כתמתם, ועיניו שחורות וחלולות נעדרות כל מבע, מצוירות באסימטריה. האף ארוך ובולט מתחבר לגבות, הפה והסנטר צרים ופחוסים. מעל שפתו העליונה פלומת שיער כמו שפם בהיר, וכן בולטים קמטי חיוך מסביב לפה אשר מדגישים את קווי האורך ומעצימים את ממדי הלסת. בדומה לפניו, גם צווארו ארוך באופן יוצא דופן ובקצהו ניתן להבחין בצווארון בהיר ובבצבוצה של חולצה חומה תחתיו. כמו בחלק העליון של התמונה, גם כאן נקטעים הפרטים בשולי הקנבס.
רקע הציור ירוק כהה, לא אחיד, וישנם אזורים מעט בהירים בצדו הימני.
חתימת הצייר מופיעה בפינה הימנית העליונה של הציור.
בתחילת המאה העשרים, הושפע מודליאני בעיקר מאמנות אפריקאית ובציוריו ניתן להבחין בסימני היכר ברורים של מסיכות ריקוד מחוף השנהב.
לחזרה לחץ כאן