אמא שלי עיוורת

טליה, בת לאימא עיוורת, מספרת מנקודת מבטה על סגנון החיים המיוחד של אימה, ומתארת את העזרים השונים שקיימים לאנשים עיוורים, שמטרתם "לנרמל" ככל הניתן את שגרת חייהם ולהקל עליהם את פעולות היום-יום. בסיפור מקבלים הילדים הצצה חשובה לעולם שהוא חלק משגרת חיינו ושעלינו להכירו ולהכילו. כך יוכלו לזהות עיוורים ברחוב ולאתר את העזרים המפוזרים עבורם על מנת שיגיעו בבטחה ליעדם, למשל אבני סימון במדרכה, לחצני מיקום ברמזור ועוד. הסיפור מביע בגובה העיניים ובצורה פשוטה ומונגשת לילדים את התובנה שבעלי מוגבלויות בכלל ועיוורים בפרט אינם שונים כלל מאחרים. הסיפור מעודד שיח חשוב בין ילדים והורים על אנשים מעט שונים, ומאפשר לגשר על הפער ברגישות ובאמפתיה.