עצב הראייה

עצב הראייה הוא פיסת ספרות נועזת, המשלבת בין יצירות אמנות ובין חייהם של אמנים וחייה האינטימיים של המחברת; טקסט שנע בין אוטופיקציה למיקרו-סיפורים על אמנים, בין ציטוטים ספרותיים לכרוניקה אינטימית על אודות משפחה, עברה וצרותיה. הספר עשוי ממבטים, מהתבוננויות בציורים. הוא ייחודי ומרתק – ואי אפשר לסווגו. החיים והאמנות שזורים בו עד כדי כך שאי אפשר להפריד ביניהם. הוא מורכב מאחד-עשר חלקים: ספק פרקים של רומן המספר סיפור אישי, ספק אחד-עשר מאמרים או סיפורים סוערים על תולדות הציור. כל חלקי הספר מנסים לפענח את הקשר המסתורי הקיים בין יצירה פיקטיבית ובין אלה המהרהרים בה. בין דפי הספר מתהלכים אל גרקו, רוסו, פיקאסו, טולוז-לוטרק, פוג'יטה, סזאן, שיאבוני, אמנים ידועים יותר ופחות, דמויות ספרותיות מרתקות שיוליכו אותנו לעומק המבוך מלא התשוקה של הנפש היוצרת.