להבות הלב וענני הגשם

להבות הלב וענני הגשם" מציע התבוננות בתופעת טבע מוכּרת: מים מן השמיים. את ההתבוננות הזו מלמדים משוררים. ההתבוננות נובעת מדרך חיים שאפשר לכנותה "דרך השירה", דרך חיים המבוססת על האמונה או על ההבנה ששום דבר אינו סתמי. אפשר להבין את האמירה הזו בשתי דרכים: כקביעת עובדה ששום דבר בעולם אינו סתמי, או כהחלטה להתייחס לעולם כאל עולם ששום דבר בו אינו סתמי. זה גם ההסבר ליופייה של השירה: עבור המשוררים גם המילים אינן דבר סתמי, לא רק הדברים שהן מתארות. הספר מציע הליכה בלי מטרייה בין כמה מהטיפות היפות ביותר של גשמי הספרות העברית – בתנ"ך, בספרות האגדה, בשירת ספרד ובשירת משוררים בני זמננו. אבל קריאת הספרות אינה תכליתו היחידה: זהו ספר שמבקש להיעזר בספרות כדי לשמור על נוכחות בחיי היומיום, ולא רק בעונת הגשמים.