נפש מרגרינה

קל לקטלג את צור גואטה לפי קטגוריות של פוליטיקת זהויות. משורר צעיר? צ'ק. מזרחי? צ'ק. מהפריפריה? צ'ק. הומו? צ'ק. דתל"ש? צ'ק. תל־אביבי בהווה? צ'ק. מצד זה הכול ידוע וצפוי מראש. אבל כמה רחוקות הקטגוריות האלה מהעיקר הבלתי קלישאתי: ״נפש מרגרינה״ הוא ספר ביכורים ייחודי ונדיר בעוצמתו. צור גואטה שב, פיזית ומנטלית, לעיר ילדותו, ופוגש שם את הוריו, את מוריו־רבניו, ואת סבתא פרסיאדה האהובה, המפוארת. אבל בראש ובראשונה הוא פוגש שם את נפש עצמו בהתהוותה. הרחק מכל קלישאה ומכל פוליטיקת זהויות, הספר ״נפש מרגרינה״ ראוי להיקרא בשביל מה שהוא: יצירה רעננה ומאתגרת של משורר אמיתי.