Book

Hello, Guest

 |   Forgot Password  |   Registration

אני לוקח Item exists in mail order basket Item exists in Saved list

author: רומם, יורם

Formats: Format iconBraille  Braille
Format iconUppercase  Large print
Unable to find the format you want? Click here to contact us.
Language: עברית
Genre: Autobiography,The land of Israel,The military and security
Publisher: כנרת, זמורה
Publishing year: 2021
Length: 415 Pages / 5 Braille volumes

Book summary:

בשנת 2020 העולם התהפך. ויורם רומם התיישב לכתוב את הסיפור שלו. את מעגלי חייו. לכל אורך הדרך — חיל האוויר, אקדמיה, הייטק, יזמות — עובר אותו חוט מקשר שנשזר בו מימיו המעצבים כלוחם אווירי: ליזום. להעז. לתחקר ולהפיק לקחים גם כשהכול נראה מושלם. לקחת אחריות. להשפיע ולכוון. להיות המוביל. לגרום לאנשים שיאמינו בו וילכו איתו. אחריו כי על מנת לכבוש את העולם חייבים להיות נוכחים בו, ולהצטיין. האיכות קובעת. ואין קיצורי דרך. נווט קרב מוביל בטייסת 201, בשפיץ של חוד החנית, מלחמות, התמודדויות, באוויר ועל הקרקע. צל"ש הרמטכ"ל. יחידות המחשוב של חיל האוויר. פתרונות טכנולוגיים חדשניים. תפקידי ניהול בכירים בעולם היזמות וההייטק הדינמי, הסוער והתובעני לא פחות. תמיד בחזית הטכנולוגיה. כל אתגר מוביל לאתגר חדש. הכול אפשרי. הכול נמתח עד קצה גבול היכולת. הרבה ציונות. שוב ושוב הוא ממציא את עצמו מחדש. ואז האירוע שמשנה הכול. והחזרה.


 
 
 
 

List with 0 items

     

Maybe you will also be interested in …

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

more information

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

more information

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

more information

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

more information