אהבה עד כלות - חילופי מכתבים בין המשורר דוד פוגל לבין רעייתו עדה נדלר-פוגלר

אהבה עד כלות הוא סיפור אהבתם של המשורר דוד פוגל ורעייתו עדה נדלר־פוגל כפי שהוא מצטייר ממאתיים עשרים ושלושה מכתבים שהשניים החליפו ביניהם במהלך חמש־עשרה שנים (1940-1925). אלה היו שנים דרמטיות בתולדות העולם וגם בחייהם של בני הזוג, שפרשת אהבתם, על שלל תהפוכותיה, נחווית כגדולה מן החיים. בחליפת המכתבים מתגלה, לראשונה, דמותה של עדה נדלר־פוגל. צעירה יהודייה מרשימה, בעלת כוחות נפש נדירים, שאיפות והתלבטויות גדולות; וגם, כמו אהובה, דוד פוגל, דמות המשקפת את רוח התקופה באירופה בין שתי מלחמות העולם: מרחבים עתירי תרבות, פתוחים ומפתים, שלפתע נסגרים ואחר כך נאטמים, והיהודים שנלכדים בהם חשופים לציפורני הטורף. יצירותיו של דוד פוגל, אלה שראו אור בחייו (לפני השער האפל, 1923 ; בבית המרפא, 1928 ; חיי נישואים, 1930-1929 ; נוכח הים, 1934) ואלה שראו אור לאחר מותו (לעבר הדממה, 1983 ; תחנות כבות, 1990 ; רומן וינאי, 2012), עמדו בלב כמה סערות ספרותיות. כך אירע הן בשל היותן מופעים נדירים של כישרון ספרותי מופלא והן משום שהן אתרי מבחן של כמה סוגיות יסוד בעולם היהודי: יהדות ועבריות מול אירופיות; היהודי הנודד מול היהודי השורשי; הכתיבה בעברית מול כתיבה בשפות אחרות; גבריות (יהודית) מול נשיות (גויית).