Book

Hello, Guest

 |   Forgot Password  |   Registration

גאולה מרצון - סיפורה של אחת מנשות גואל רצון Item exists in mail order basket Item exists in Saved list

author: פפר יעל, זוהר גבי

Formats: Format iconBraille  Braille
Format iconUppercase  Large print
Format iconMP3  MP3
Unable to find the format you want? Click here to contact us.
Language: עברית
Genre: Autobiography
Publisher: אגם
Publishing year: 2012
Narrator: וייס אפי
Length: 08:27 Hours / 304 Pages / 3 Large Print pages / 6 Braille volumes

Book summary:

הזדמנות נדירה להציץ לתוך החיים בכת סגורה, במיוחד כשמדובר בכת נשים שחיה פה בישראל, וכל הנשים בה היו נשותיו של גבר אחד, שניצל אותן נפשית, מינית וכלכלית. יעל פפר, שהייתה במשך 14 שנים אחת מעשרות הנשים בכת של גואל רצון, וילדה לו שמונה ילדים, חושפת הכל. יעל, שבהשפעת גואל רצון שינתה את שמה לתהלליה, מתארת כיצד פגשה אותו, מספרת בגילוי לב על יחסי המין, על יחסי העבדות ועל החשדות לגילוי עריות. היא מתארת את הרגעים של האהבה הגדולה, וההתמסרות העיוורת, שהביאו את הנשים לקעקע את דמותו בבשרן ואת התהום הנוראית שקשר כזה יכול להוליד. מסמך אנושי מרתק, המראה איך ייתכן שצעירה רגילה, מבית טוב, יכולה להגיע למקומות האפלים ביותר. ‬


 
 
 
 
 

List with 0 items

     

Maybe you will also be interested in …

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

more information

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

more information

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

more information

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

more information