דיוקנו של האמן כאיש צעיר

אחד מספרי המופת של המאה העשרים, שהשפיע השפעה כבירה על אמנות הסיפור והתווה לה דרך חדשה. ברומן זה, שרקעו אוטוביוגרפי, מגולל המחבר את פרשת התבגרותו של היחיד והכרתו את העולם הסובב אותו, על כל תביעותיו השרירותיות המתגלמות בדמות המשפחה, הכנסיה והמדינה. בכוח ראיה חודר וכוח תיאור מקורי הוא מצייר לפנינו נער אירי משנותיו הראשונות ועד שגמלה בו הכרת יעודו כאמן. הכרה זו נוסכת בו עוז לפנות עורף לדתו ולמוסדותיה, לזנוח את משפחתו שאינה מבינה לרוחו ואת ארצו רדופת הקנאותה דתית והלאומנית ולהקדיש את חייו לאמנות צרופה - להיות. כלשונו, "כוהן לדמיון הנצחי".