אימה בהר

בכפר קטן למרגלות האלפים השווייצריים אוזלים שטחי המרעה עבור הפרות, שתנובתן מקיימת את התושבים. המועצה הכללית מתכנסת כדי להחליט האם להעלות את העדר לרעות במעלה ההר. זקני הכפר מתנגדים ומזכירים מאורעות עבר איומים, אולם הצעירים מסרבים להקשיב להם, ומכריעים בעד העלייה להר. שבעה יוצאים לדרך עם העדר: חמישה גברים, נער אחד ותימהוני שגופו מעוות ונפשו לא מפוענחת.ההר מקבל אותם בשתיקה, אך עד מהרה מופרת השלווה. האימה האמיתית, כך נראה, אינה נובעת רק מכוחו האימתני של הטבע, אלא גם מקונפליקטים פנימיים: חשש, תשוקה, זיכרון, או הד עמום של אסון נשכח.