כתבים נבחרים - מחקרים באמנות ובתולדותיה

סלבדור דאלי מוכר היום לציבור הרחב כצייר, יוצרם של "השעונים הנמסים" ושל דימויים רבי-השפעה אחרים, אבל כדי להבין את אומנותו, ואת שלל הדימויים החידתיים הממלאים את בדיו, יש להידרש לדינמיקה של יחסי הגומלין בין הכתיבה שלו ליצירתו החזותית, ולהתבונן התבוננות אינטימית בשלבי היישום של התאוריה שלו ביצירות עצמן. דאלי נחשב לאחד מהוגי הדעות החשובים ורבי-ההשפעה ביותר שפעלו באוונגרד הספרדי והקטלאני בשלהי שנות העשרים של המאה שעברה, ובקרב התנועה הסוריאליסטית בשנות השלושים. כתיבתו הניבה כמה וכמה סוגות ספרותיות: מאמרים עיוניים, מנשרים, מסות פילוסופיות, שירה ותסריטים. כתביו הם מסמכים רבי-משמעות לתנועות שבהן פעל, וחשיבות יתרה נודעת להם בשל השאלות שעוררו על הנחות יסוד תרבותיות ששלטו בכיפה במשך רוב זמן פעילותו. דאלי היה שבוי בקסמה של המילה הכתובה, ובייחוד רווה עונג ממבנים לשוניים מורכבים, שנונים ועתירי דמיון אנרכי. הקריאה בכתביו היא התנסות שכולה הפתעות.הכרך הזה מציע לראשונה לקוראי העברית מבחר מקיף מכתביו של דאלי, ובעיקר מן הכתבים המוקדמים משנות העשרים והשלושים. אלה משתייכים לקבוצות כרונולוגיות מוגדרות: הכתבים בקטלאנית מסוף שנות העשרים; הטקסטים שנכתבו בעיצומה של התקופה הסוריאליסטית ביצירתו במחצית הראשונה של שנות השלושים; והכתבים שראו אור לאחר שהתרחק מן הקבוצה הסוריאליסטית, ופנה יותר ויותר אל הקהל האמריקני (מסוף שנות השלושים ועד אמצע שנות הארבעים).