‏זיכרונות מפוקפקים

״היה־היה בן ראשון שלא שרד, ושמו היה אליהו.״ כך נפתח הסיפור, שבו לארבעה אחים וכלב יש את אותו השם. בשכונה שקטה בירושלים של 1981, אליהו – הבן השלישי - חווה אובדן, אהבה ראשונה, ונקמה שיוצאת משליטה. הספרים מספקים לו נחמה, אבל גם זוחלים בהדרגה אל עולמו, ומערערים את הפער בין מציאות לדמיון. וכך, בין שכן מבעית עם יד מברזל שממלא את דירתו בקופסאות מסתוריות, ילד חיוור שרץ הרבה יותר מדי מהר, נערה קשוחה שמתעטשת בזמן הלא נכון, ומרדף אפל מתחת לפני האדמה - אליהו בורח, היישר אל זרועות גורלו. "זיכרונות מפוקפקים" הוא רומן רב עוצמה שמתעתע בגיבוריו ובקוראיו כאחד, ומותח קו עדין בין קסם לכאב. הזיכרונות הם הפיגומים לשחזור עולם שהיה ואיננו. אלא שבין השורות מתגנב הבדיון, ומערער את יסודות המבנה כולו.