כתם

גבר מתעורר ומגלה שהכול סביבו דועך – דירה, עבודה, אהבה, ואולי הוא עצמו יותר מכול. בבית קפה תל אביבי, על ספה מרופטת, עם אימא המושיטה שטרות של מאתיים ושברי אהבה שתמה עוד לפני שהתחילה – נפרש יומן המתעד חיים קטנים שעייפים מלרדוף אחרי עצמם. כתם הוא וידוי ספרותי שנכתב על שולחן שעליו מונחים כוס קפה, ג'וינט כבוי וצל של אישה שאיננה. יוני דוד כותב בגוף ראשון, בלי גאולה ובלי הרבה סיבות המפתות אותו לקום מהמיטה. ספר על בדידות, על כתם לידה אחד בישבן, שקיבל בירושה מאביו. הטקסט ודמותו המרכזית קמלים, ומנסים להתנסח מחדש באמצעות הספרות, דרך איסוף מאורעות יום־יומיים, מקיום שרירותי ולא הרואי. יום־יום חדש מתרחש, נערם, מגייס את עצמו לטובת חיפוש עלילה לחיים.