בפעם הבאה - שריפה

"בפעם הבאה – שריפה" אוצר שני חיבורים אישיים פרובוקטיביים, מעין "דיבור פומבי", פרי עטו של ג'יימס בולדווין, הסופר האמריקאי השחור הגדול ולוחם זכויות האזרח, שנכתבו במלאת מאה שנה להכרזת האמנציפציה (1863). בסוף הספר מובא ההספד המרגש שנשאה הסופרת טוני מוריסון בטקס ההלוויה של בולדווין. בולדווין, שהיה לאחד השופרות הבולטים במאבק השחורים בארצות הברית בעליונות הלבנה; האיש שצבע עורו התווה את מסלול חייו, פונה בקולו הרענן לקוראים האמריקאים, שחורים ולבנים כאחד, וקורא להם לתקוף את מורשתה הנוראית של הגזענות; הוא מזהיר מפני מה שעלול לקרות אם בעיית הדיכוי לא תטופל, ומפני מי שאין להם מה להפסיד. קרוע בין מציאות לתקווה, הוא מפציר בקוראיו לקרוא תיגר על הערכים המוצמדים לצבע העור, וטוען שאף כי הדבר נראה בלתי אפשרי, ההיסטוריה האנושית – ובפרט זו של השחורים האמריקאים – היא עדות להגשמתו הנצחית של הבלתי אפשרי. למרות הטון הנוקב והאלימות המפעפעת ברקע, הספר מציע תקווה המונעת מאהבה וממחויבות לחיים, שכמוה הם כמגדלור קטן בחשכה המבעיתה שממנה אנו באים ואליה אנו שבים.