האלוף לשעבר בקפיצה במוט

בואו נדמיין ממציא משוגע: הוא קם בבוקר, שותה קפה וניגש לסדנתו. בסדנה מגובבים באי-סדר חפצים, כלים ומכשירים שונים ומשונים. הוא לוקח מעט מפה וקצת משם, עורם הכול על שולחן עבודתו ושואל את עצמו: מה אמציא היום? בקובץ שלפנינו ניגש יורם נסלבסקי לסדנתו הספרותית ומשתמש בכל הבא ליד כדי להרכיב, לפרק, להבין או להפוך על פיהם את המנגנונים שמרכיבים את קיומנו: מנגנונים לשוניים ומחשבתיים, חברתיים ורגשיים, פיזיקליים ופילוסופיים. ארבעים תמונות כלולות בהאלוף לשעבר בקפיצה במוט, ארבעים טקסטים קצרצרים, כמו בגטליות מוזיקליות, שהמשותף להם הוא התנועה וההתנגשות – בין אפשרויות ובין משמעויות. זוהי פרוזה שמוותרת על היומרה להקיף את הריבוי ומחליפה אותה במבט חטוף המאיר רק לרגע, כמו גחלילית; במשחק קצר של רעיון ודימוי, שפותח פתח לדמיון.