בגדול, זושה רוצה לחיות

עוד בילדותו שמע איתי מאמא שלו, שאם היא תידרדר בזיקנתה ותאבד קשר למי שהייתה, הוא יהיה חייב "לשים לה משהו בתה" ולגמור עם זה. היום, כשהוא רווק שדואג רק לעצמו ולחניכיו בכפר הנוער, הוא מוצא את עצמו נזרק חזרה לחיים מהם ברח לפני שלוש־עשרה שנה, כדי לטפל באישה הראשונה של חייו בשלבים האחרונים של חייה. איתי נאלץ לעשות היכרות מחדש עם היחסים המורכבים עם אמו, אנטי־היחסים עם אחותו ("הזונה"), וגם עם הבירוקרטיה של הזיקנה והחולי. במקביל הוא מנסה להפסיק לברוח מפסיכולוגיות, להתאהב, ולתחזק עבודת־צד משונה שמהותה התכתבויות עם בני אדם שהוא מעולם לא פגש. אולי הוא עוד היה יכול להתרגל לכל המצחיק והעצוב הזה, אם הבקשה של אמו "לשים לה משהו בתה" לא היתה חוזרת לפתע לחייו. ספר ביכורים.