מסופוטמיה

"הקולות שלנו הם הקולות של האבות שלנו / שנקלטו אצל האמהות שלנו שלחשו אותנו / לעולם", כותב חנן סבח טייכר באחד משירי הספר. ואכן הספר הוא מסע אישי, משפחתי ופואטי. מסע של חיפוש אחרי זהות ואחרי שפה. סבח טייכר נע בין שירים אסוציאטיביים ופרועים לבין שירים מינוריים והרמוניים, בין משלבים שונים של שפה, בין היותו הורה לבין היותו ילד, בין נפשו שלו עצמו לבין תפקידו כפסיכולוג ומטפל. "לפעמים באים אליי ילדים / להורים אני אומר / תאהבו את הילד / כדי שישתכנעו אני צריך ספרייה צפופה מעליי / לפעמים באים אליי מבוגרים / אני מתיישב על השטיח ובוכה", הוא כותב באחד השירים. זהו ספר ביכורים בשל שמציע לקורא עומק רגשי לצד יופי, וכנות אמיצה לצד מורכבות פואטית.