ביישנות וכבוד

אליאס רוקלה, אדם בשנות החמישים לחייו, הוא מורה לספרות בתיכון. הוא עומד בכיתה לפני תלמידיו המשועממים ומנסה לעורר בהם עניין במחזהו הקלאסי של איבסן, ברווז הבר, אבן יסוד במורשת התרבותית הנורווגית, לדעתו. מחשבות רבות חולפות בראשו של המורה בזמן השיעור. למשל: האם אליאס רוקלה עצמו, "באישיותו הדלה", מעצב באופן כלשהו את עתידם של תלמידיו? באיזה אופן השעמום של תלמידיו שונה משעמום של תלמידים בדורות קודמים? מדוע הופך השעמום של תלמידיו לכעס, ל"איבה מבנית" המופנית כלפיו? אבל בעיקר הוא טרוד בשאלה אחת: מדוע התעקש איבסן להכניס למחזה את ד"ר רלינג, אחת מדמויות המשנה, ואיזה תפקיד יש לדמות זו במחזה כולו? לאחר השיעור, כאשר יוצא אליאס רוקלה לחצר בית הספר, הוא חווה התפרצות בלתי צפויה. בעקבותיה הוא נשאב לחקירה עצמית נוקבת; הוא תוהה על הקשר עם חברו הקרוב בימי הלימודים באוניברסיטה, על הקשר שנוצר בצעירותו עם האישה יפת המראה שלימים תהיה אשתו, ועל חייהם כיום. בדיבור פנימי קדחתני וחסר נשימה, הנולד מתוך סערת רגשות, יורד אליאס רוקלה, אולי לראשונה בחייו, לעומק קיומו.