החלום האמריקאי של אולגה אסבדו

כולם אוהבים את אולגה אסבדו. מיליונרים עוזבים את נשותיהם בתקווה שהיא תיענה לחיזוריהם, מנחות "חדשות הבוקר" עולצות איתה בפינתה בטלוויזיה, ונשות החברה הגבוהה מציינות בהתלהבות כמה מרשימה הצעירה הפוארטו־ריקנית הזאת, שבאה מרקע כה צנוע ובנתה לבדה עסק חתונות משגשג. בקרוב תשודר תוכנית ארצית בהגשתה, וכל המדינה תדע את שמה. רק באמריקה. אבל הסיפור של אולגה אינו סיפור הצלחה אמריקאי אמיתי, והיא הראשונה להודות בכך. שנים של מסכות והעמדות פנים הותירו עליה את אותותיהן. היא צמאה לאהבה ולמשפחה, אך מנפנפת כל גברבר שניגש אליה. היא רוצה הכרה, חברה ועידוד, אך בזה לגילויי רגש משתפכים. יותר מכול, אולגה לא פתרה את תעלומת חייה: לאן בשם אלוהים נעלמה אימה. מאז הייתה אולגה ילדה תהו היא ואחיה להיכן עזבה אימם – לוחמת חופש, מבוקשת מסוכנת, עבריינית נמלטת. השמועות היו שהיא נראתה בקובה וביערות פוארטו ריקו, שעסקה בהמרדה ובחימוש. אך לאחים היו רק מכתביה, ומילותיה הקשות מלוות אותם לכל אשר ילכו. האם יפגשו אותה אי־פעם שוב? ומה יאמרו זה לזה אם כן?