דבר לא נספג

לליאת, גיבורת הספר דבר לא נספג, יש בית ובעל ויופי וילדה מתוקה, שבאה לעולם אחרי קשיים רבים. ויש לה סוד. ויש לה כאב. היא מנסה להיות כמו כולן, אבל הסודות והחרטות מושכים אותה מטה. היא לא מצליחה להרות; הבת שלה דחויה וסובלת; ההורים שלה עסוקים בבעיות משלהם; וחברות לא היו לה מעולם. כדי לרפא את בתה ואת ביתה, על ליאת להישיר מבט אל הפצעים שמהם ברחה, לחטט בעבר ולהתייצב סוף־סוף מול הכאב. בספר הביכורים שלה, ניצן אלמוג־שריג פורשת באומץ, בכנות רדיקלית ובבשלות מפתיעה, סיפור על הפצעים שפצענו בעצמנו, הפצעים שפצעו בנו אהובינו, הפצעים שירשנו מהורינו והניסיון הסיזיפי למנוע אותם מילדינו. זה סיפור על חיים בארץ הזו, על מעגלי ואדוות הכאב שבה; על אובדן והתחדשות, צער ויופי, ומעל הכול, דבר לא נספג הוא סיפור על פצעי העבר ועל צלקות העתיד, ואולי, מציע הספר, האפשרות היחידה להחלמה היא ללמוד לחיות עם הצלקת.