באוהלה של שרה - חושבת בקול על פרשת השבוע - בראשית עד שמות

במסע אל הנפש מחלצת הכותבת מהתוכן המרומם את המדבר אליה: כיסופי לב, רגשות, מחשבות, לבטים, תורת חיים ממש. הכותבת מציעה פן ייחודי של נקודת המבט שלה - אישה המחפשת בפשטות את קרבת ה' יתברך. בלימוד פרשת השבוע ובקריאה על האבות והאימהות חושפת הכותבת ברגישות את המידות והערכים הכבושים במעשיהם, ההופכים אותם לדמויות מופת לאומה. בענווה מקשיבה הכותבת לשיח הדמויות, תיאור מוצאותיהן ודרכי התנהגותן. בפתיחות לב מקשיבה הכותבת לקולן הפנימי, המספר על רצון ה' יתברך. בכתיבה על פרשת השבוע סומכת הכותבת את דבריה על מפרשים ומדרשים רבים, השונים בגישתם הפרשנית ובתוכנם, ומשלבת דברי הגות של פילוסופים ותאולוגים שומרי תורה ומצוות. מכל אלה מתגלה רוממותם של הכתובים, הניתנים לפרשנות, שכן שבעים פנים לתורה, אלו ואלו דברי אלוקים חיים.