חזרה גנרלית

עמל של חודשים יורד לטמיון והכל בגלל מישהי שחשבתי אותה לחברה טובה? (שולמית, לא מסוגלת להאמין) אם היינו מתעכבים עוד חמש דקות האוטובוס שלנו היה מופצץ נמחק. (אסתר רועדת) רק לפני כמה שבועות, נודע לי שאני יהודיה. (לובה, עוטה שריון קוצני) אני רוצה לענות, רוצה לדבר, לא מסוגלת. אין מילה בלשוני. (ריקי דוממת) שולמית ואסתר, לובה וריקי והסיפור המסעיר שלהן, מחכים לכם בפנים. התחלות חדשות בארץ זרה, דיבורים ושתיקות, בגידה ונאמנות ותהפוכות עולמיות שמשנות את המאזן. המסך נפתח, ההצגה מתחילה.