חמישים חמישים

אישה עומדת מול מעבר חצייה. חמישים וארבע שנים מאחוריה. גיל הזהב לפניה. למי אכפת. סתם שורה מיותרת בקורות החיים. החיים יפהפיים, ברוך השם. זכתה בנחום, בעל משכמו ומעלה ובארבעה ילדים שעזבו מזמן את חדר הילדים. הנכדים הם בונוס של הגיל. היא סבתא גאה במשרה מלאה. המקפיא תמיד מלא, ישתבח שמו. ובכל שבת וחג היא צריכה להאריך את השולחן. גם העבודה ב'מה חדש' נחמדה בסך הכל. אסנת היא בוסית נהדרת והקולגות מקסימות, אחת-אחת. בשורה התחתונה כשהיא מסתכלת על עצמה, היא מרגישה שלמה. "חמישים-חמישים" הוא מפגש עם גוף-נפש, ועם השאלה שמחכה לנו בכל צומת: לאן עכשיו?