Book

Hello, Guest

 |   Forgot Password  |   Registration

אחת לחמישים אלף - מסע נדיר לעוצמה ולהגשמה Item exists in mail order basket Item exists in Saved list

author: ביתן, לילך

Formats: Format iconBraille  Braille
Format iconUppercase  Large print
Format iconMP3  MP3
Unable to find the format you want? Click here to contact us.
Language: עברית
Genre: Autobiography,Personal Empowerment
Publisher: המחברת
Publishing year: 2024
Narrator: מחפוד מלכה
Length: 06:45 Hours / 187 Pages / 2 Large Print pages / 4 Braille volumes

Book summary:

חשבתם פעם איך מתמודד אדם המתהלך בעולם עם כמה מוגבלויות, חלקן שקופות? "עגבנייה, עגבנייה! ילדה, מה זה הכתם הזה?" "יש לך פנס בעין?" אלו רק חלק מההערות שאיתן נאלצתי להתמודד במהלך חיי, והיו לא מעט. נולדתי נדירה, אחת לחמישים אלף תינוקות בעולם. שבועיים לאחר לידתי הבינו הוריי והרופאים שטיפלו בי שיש לי תסמונת נדירה, ואיתה אני מתמודדת לא ממקום נחות אלא ממקום של עוצמה. לילך ביתן נולדה לעולם שבו אנשים עם מוגבלויות מתמודדים עם דעות קדומות, הערות בלתי פוסקות ובעיקר אפליה בלתי מוצדקת הנובעת מחוסר ידע, מחינוך קלוקל ומבורות. בגיל צעיר מאוד היא עוברת התנסויות כואבות המחשלות אותה ומנתבות את שליחותה וייעודה בחיים. "למדתי להגיע להישגים בזכות ולא בחסד. להשקיע, להיות מסורה בעבודתי ובחיי ולא לוותר, גם אם יש אתגרים בדרך והיא עקלקלה." בספר זה פותחת הכותבת צוהר לעולמם של אנשים וילדים עם מוגבלויות בכלל וילדים עם תסמונות נדירות בפרט, מתוך הצצה לעולמה הפרטי והאישי. היא מתארת מסע לא פשוט כלל, הרצוף בהתמודדויות קשות לאורך כל הדרך, והיא עוברת אותו באופן מעורר השראה ופליאה. הקורא בספר עובר מסע של התבוננות עצמית, התפתחות והעצמה.


 
 
 
 
 

List with 0 items

     

Maybe you will also be interested in …

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

more information

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

more information

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

more information

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

more information