הקיר

אישה כבת ארבעים נוסעת עם זוג ידידים לסוף שבוע בבקתה באלפים האוסטרים. הידידים יורדים בערב לכפר הסמוך ולמחרת בבוקר היא מגלה באימה שקיר שקוף ובלתי חדיר התייצב בינה ובין שאר העולם. מצידו האחד של הקיר קפאו והתאבנו כל היצורים החיים, ומצידו האחר נותרה היא והכלב המסור של בעלי הבקתה. עם הזמן מסתבר שבהרים ובעמקים המוקפים בקיר השקוף נותרו בעלי חיים, אבל לא בני אדם, ושבעבודה קשה היא יכולה לשרוד – היא מגדלת תפוחי אדמה, צדה חיות בר, מאכילה וחולבת את הפרה שאימצה אותה ונקשרת לחתולה שפלשה לחייה. אבל זה איננו סיפור הישרדות בטבע: זהו מסע של גילוי עצמי של אישה, שתוך כדי מאבק יומיומי ברעב, בקור ובבדידות, לומדת להכיר את יכולותיה ואת רגשותיה, בפעם הראשונה בחייה מבינה שהיא לבדה אחראית על מעשיה ושאפשר לראות אחרת את החיים וגם את המוות. החיבה העמוקה כלפי בעלי החיים, התלות ההדדית בינה לביניהם ויחסיה עם הטבע הסובב אותה מעלים שאלות נוקבות על מקומם ואחריותם בעולם של האדם בכלל, ושל האישה בפרט.